טיול בעיר העתיקה בירושלים

מאי 2024 - ביקור בהר ציון, הכותל המערבי, הר הבית ורובעי העיר העתיקה בירושלים

[אזור: העיר ירושלים || כמעט מעגלי || קושי: למשפחות || משך: 3 ש׳ || תקופה: כל השנה || עוד: הר ציון, שוק, הכותל, הר הבית, העיר העתיקה, הרובע היהודי, הרובע הארמני, הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי || פוקוס: העיר העתיקה בירושלים]

מפת המסלול וטיפים אלבום תמונות

פתיח לטיול בעיר העתיקה בירושלים

אולי חלק מכם עוד לא יודע, אבל מכמה מקורות שדיברתי איתם היום בירושלים נמסר לי שהמשיח ממש אוטוטו מגיע אז לא צריך לדאוג, הכל עומד להסתדר בקרוב ועל הצד הטוב ביותר כמובן. אני לא מזלזל במקורות שלי לכן כל אחד יעשה עם המידע מה שהוא חושב...

הגענו לירושלים ללילה אחד כי התגעגענו. התמקמנו בדירת המשפחה באבו-תור ומשם יצאתי לסיור שלי. האמת, לא חששתי, אולי רק קצת, כי העיר הזו היא למעשה הר געש שיכול להתפרץ כשמתאים לו. זו אחת הערים המטורפות בעולם ויש בה משהו מהפנט, רוחני, לא יודע, משהו כמו הרכב ולחץ האויר בים המלח שמשנים לך משהו בתודעה וגם אם אתה מנסה להתנגד לא יעזור לך, בסוף אתה נכנע לה, לירושלים הזאת...

בתמונות כאן למטה : מנהרת הר ציון

הר ציון בירושלים

עליתי להר ציון דרך מנהרת הר ציון, פתח המנהרה נמצא בצומת הרחובות חטיבת ירושלים וגיא בן הינום. לא הכרתי את המנהרה והיא קצת הפחידה אותי בהתחלה אבל הסתבר שהיא די ידידודית ומושקעת, אז אל חשש. די מהר גיליתי כמה דיירים ארעיים או די קבועים על ההר.

שמעון מחפש קרקע באזור תקוע ולי הוא נראה כמו אחד שלא ברור אם יש לו היכן לישון הלילה.

החבר שלו ג׳ו האמריקני בן השבעים ושבע טוען בתוקף שמלחמת עולם שלישית בפתח ושלאחריה יגיע מנהיג דגול שיגאל אותנו מיסורנו, רואים, אמרתי לכם...

אחרי שפסק הגשם נפרדתי מחברי הטריים והמשכתי לכיוון כנסיית דורמיציון שם די הופתעו מהתייר הבודד שהגיע (נראתי כמו תייר) ומיד הראו לי היכן הכניסה, המזנון וחנות המזכרות... רגע, עוד לא נכנסתי כבר מתנפלים? בקומה מתחת להיכל הכנסיה היא שכבה לה, נינוחה לגמרי, מושלמת, מרים אם ישו.

במקרה או שלא, הגעתי לקבר דוד המלך, לפחות הרשמי נכון לעכשיו. היו במקום כמה מתפללים שהיו די שקועים בתפילה כך שלא הפריע להם הצלם הנלהב שמסתובב להם בין הדפים ומצלם. בכלל, נראה שכשהמתפללים עושים את שלהם הם שקועים במידה ראויה לציון ואינם מתפתים להבלי העולם בדמותי או בדמות המצלמה שלי. האמת, ברגעים שהייתי שם קצת הזדהתי איתם בתשוקה הזו והמסירות שלהם לכתבי הקודש. איך שלא מסתכלים על זה יש בזה מן התרחקות מהחומר שעוטף אותנו מכל עבר ולא מרפה עד שאנחנו קונים משהו...

כשיצאתי מקבר דוד נתקלתי בכמה ילדים משחקים והצלחתי לתפוס את הקטנטונת הזאת. האבנים והחומות מסביב התאימו את הגוונים שלהם ללבוש שלה בבוקר הזה וזה התאים לפריים שלי.

הרובעים הארמני והנוצרי בעיר העתיקה

נכנסתי לעיר העתיקה לרובע הארמני דרך שער ציון. עכשיו אני מרגיש שהגעתי למקום האמיתי, לב ההתרחשות. צעדתי לאורך הרחוב עם חנויות הקרמיקה הצבועה של הארמנים ומשם לתוך השוק שהיה קצת ריק ושומם בשעת הבוקר. התקופה לא משהו, תיירים וישראלים לא ממש מגיעים לכאן בימים אלה. הגעתי לבית קפה ובר יין קטן ברחוב הנוצרים ונכנסתי לכוס אספרסו וקצת פיטפטתי עם הבעלים, בחור צעיר ממוצא יווני בחציו שהודה שהמקום די שומם מאז פרוץ המלחמה. לי הקפה עשה טוב וגם השיחה, המשכתי משם לכיוון ג׳עפר לאכול כנאפה.

כשאני הולך בסמטאות הרובע הנוצרי והמוסלמי אני יודע שאני נראה כמו תייר אבל אני תוהה

מה הסוחרים וסתם האנשים שמסתובבים כאן חושבים עלינו הישראלים היהודים. גם כשאני יושב אצל ג׳עפר לאכול כנאפה אני לא בטוח אם חושבים עלי טובות או ששונאים אותי ואני ניצל רק בגלל שאני לקוח...

הרובע המוסלמי - שער שכם

כשאני מגיע לרחבה הפנימית של שער שכם אני קצת חושש, בכל זאת לא מעט ארועים קורים כאן, יש כאן נוכחות של שוטרי מג״ב והמקום נראה די רגוע הבוקר. זה מוזר שאתה מרגיש לא לגמרי בטוח בעיר הבירה שלך ולפעמים אני מרגיש כאילו אני במדינה אחרת או בעיר זרה. יש לה הרבה פנים לעיר הזו וגם פני פחד וחוסר שייכות כנראה חלק מפניה הרבים.

לאחר שעזבתי את אזור שער שכם התקדמתי לכיוון רחוב ״מוכרי הכותנה״ או ״החנויות״ (סוק אל קטאנין) משם חשבתי שאוכל לעלות להר הבית...

השוטר הזה עצר אותי והסביר, בטח בפעם המי יודע כמה שהכניסה להר הבית ליהודים מותרת רק דרך שער המוגרבים ובשעות מסוימות בלבד. שתי בנות בדיוק ביקשו להכנס והמבטים על פניהן מדגימים את מערכות היחסים כאן. השוטר דיבר ערבית שוטפת לכן שיערתי שהוא דרוזי והבנות מוסלמיות, שוב המורכבות הזאת בין הדתות, העדות או כל מה שמגדיר כאן מישהו צצה. נראה גם שבעת שלווה כשכולם מכירים את כולם היחסים בסך הכל טובים, כל אחד עושה את עבודתו, אבל כנראה מתחת לפני השטח מבעבעים השנאה והתיעוב שמלובים בידי קיצונים והורסים את חלקת האלוהים, תרתי משמע, המיוחדת הזו.

חזרתי על עקבותי והחלטתי להגיע לרובע היהודי ואל הכותל. לפני שהגעתי לכותל עצר אותי רפי (שם בדוי) שביקש צדקה, היו לי כמה שקלים בארנק אז רק שאלתי מה מטרת הצדקה, רפי היה כנה ואמר שהצדקה היא למענו ולמען משפחתו. אז נתתי לו מה שהיה לי וישבנו לדבר קצת. רפי סיפר שהיה מכור לסמים ואלכוהול לפני הרבה שנים ושהוא ״נקי״ כבר הרבה שנים. עוד הוא ניחש שאני רוכב על אופנים, הוא שאל איזה מזל אני עניתי ״דגים״, הוא קצת הדאיג אותי ואמר שבני הדגים יכולים להיות נתונים להשפעות רעות ואז נזכרתי שאני כבר לא ילד וכמה כבר יוכלו להשפיע עלי ונרגעתי מיד :) רפי התגלה כאיש מכירות מיומן, בגישה לעוברים והשבים, בתלבושת שלו ובחיתוך הדיבור. אמרתי לו שיכול היה להיות איש מכירות מצוין בכל חברה... הנה הוא כאן תשפטו בעצמכם...

בית הכנסת החורבה - הרובע היהודי

ברובע היהודי נכנסתי לבית הכנסת ״החורבה״ וטיפסתי (בתשלום) לקומת המרפסת שם ניתן לצפות 360 מעלות על כל האזור. התצפית באמת שווה ואפשר לראות כמעט את כל המבנים היפים של העיר.

זהו בית הכנסת עצמו ברובע היהודי שנפתח שוב לאחר בניה ושיפוץ בשנת 2010.

הכותל המערבי

אחרי השיחה עם רפי ירדתי לרחבת הכותל. החומה הענקית הזו עם אין סוף הפתקים התחובים בחריצי האבנים יוצרת תחושת מיוחדת גם אצל חילוני כמוני, אתה פתאום מרגיש חלק ממשהו גדול יותר, היסטורי, רוחני. נזכרתי בבר המצווה שלי והעליה שלי לכותל עם הסבים שלי וואו זה היה מזמן... אפילו התלבטתי אם להניח תפילין שוב במקום הזה בסוף ויתרתי.

אחרי הביקור בכותל היה לי עוד זמן עד העליה להר הבית אז עליתי לרובע שוב לשוטט קצת והגעתי במקרה לתלמוד תורה של נערים ששיחקו כדורגל בחצר, כשצילמתי התקבצו סביבי כמה מהנערים שבתחילה חשבו שאני תייר ורצו תמונה בדולר, צחקתי ודיברתי איתם, שאלתי מה הם לומדים וסיפרתי על עצמי קצת, בקיצור, ההתגודדות הלכה וגדלה והפכתי לאטרקציה. ״המשגיח״ שלהם והמורה הגיעו אלי ודרשו לדבר איתי בתקיפות לא מובנת, הבנתי שאני כנראה גורם עוין ומוציא את הנערים הללו לדרך רעה, אז אמרתי שאני הולך והלכתי משם. סך הכל הילדים היו חמודים וסקרנים... (דרך אגב, אנגלית הם לא לומדים - זה לדבריהם).

עליה להר הבית

כשהגיעה השעה ירדתי שוב לשער המוגרבים כדי לעלות להר הבית. כשעמדתי בכניסה לשער המוגרבים שאלתי את השוטר אם רגוע היום בהר הוא ענה לי: ״שוויץ״.זכרתי שבשוויץ באמת די רגוע אז נרגעתי בעצמי ועליתי ללא חשש לא לפני שעברתי תדריך קצר על מה מותר ומה אסור בהר. מסתבר שאסור להכנס ולצלם בתוך המסגדים על ההר.

ההר עצמו היה די ריק למעט כמה מתפללים וכמה יהודים בודדים ואולי שתי קבוצות קטנות. התחושה כאן הזכירה לי את הר הגעש ווזוב באיטליה: שקט שקט אבל קטלני. אנשי הוואקף מסתובבים בשטח ומפקחים וגם קבוצות שוטרי מג״ב מפטרלות מידי פעם. הנוף מההר מאוד מרשים וגם המבנים הנוספים לכיפת הסלע. הסתובבתי ברחבה הענקית באין מפריע וצילמתי..

ירדתי מההר דרך שער השלשלת בחזרה דרך הרובע היהודי, ביקרתי קצרות בקארדו ומשם המשכתי לשער יפו שם סיימתי את טיול היום שלי. וואו, זה היה די ארוך ומקיף והרגשתי שמיציתי את היום אבל נשאר לי טעם של עוד... המשך כנראה יבוא...

אני מוסיף כאן כמה תמונות מהיום שקדם ליום הטיול בו הגענו לעיר, טיילנו קצת ברחוב יפו, נחלת שבעה וישבנו בקפה קדוש ברחוב שלומציון.

קובץ ניווט מצורף:

צפו במסלול במפה דינמית כאן

וכמה עינינים טכנים:

מסלול טיול בעיר העתיקה בירושלים

כללי: המסלול עובר ברובו בסמטאות ורחובות העיר העתיקה לכן יש מים וגם מקומות מוצלים מרובים. המסלול לא תוכנן מראש אלא ידעתי על מספר מקומות שאני רוצה להיות בהם לצורך צילום ועינין אישי. אפשר לסטות וללכת בעצם איך שרוצים.

איך מגיעים:

אפשר להעזר במפה החינמית של: https://israelhiking.osm.org.il/ ולחפש ״הר ציון ירושלים״. או לחפש ״מנהרת הר ציון״ בגוגל. לתחילת המסלול יש להגיע למפגש הרחובות חטיבת ירושלים וגיא בן הינום.

חניה: מגרש חניה שער ציון או כל חניון שלם וסע אחר בעיר.

אוטובוס: קווי האוטובוס שעוצרים בתחנת הסינימטק, משם צועדים כ 300 מטר לתחילת המסלול. הכי פשוט להעזר בגוגול או מוביט משום שכל אחד מגיע לירושלים מכיוון אחר וחונה במקום אחר.

התחלה: מנהרת הר ציון

סיום: שער יפו

המקומות שהייתי בהם:

מנהרת הר ציון
כנסיית דורמיציון
קבר דוד
אנוטקה - אספרסו ובר יין ( Enoteca - Espresso & Wine Bar) רחוב הנוצרים 18
מאפיית בייגלים באחת הסימטאות
ג׳עפר ממתקים (כנפה) - רחוב בית הבד 40
שער שכם
בית כנסת ״החורבה״ ברובע היהודי
הכותל המערבי
שער המוגרבים ( שעות כניסה :קיץ: בוקר 7:30-11:00 צהריים 13:30-14:30)
הר הבית
הקארדו ברובע היהודי
שער יפו

מתי טיילתי: 07/05/2024

אורך הטיול כ 7 ק״מ ולי לקח כ 4.5 שעות עם עצירות וצילומים רבים (זמן הליכה נטו כ- 3 שעות).

דרגת קושי : קל

מצלמה: רוב הצילומים צולמו עם עדשת זום רחבה 16-80 ומעט מהם, בעיקר ממרפסת בית הכנסת החורבה עם עדשת זום 70-300