שני סיורים בירושלים

אוגוסט 2024

[עיר: ירושלים || קושי: קל, למשפחות || משך: טיול אחה״צ 3 שעות, טיול בוקר 3 שעות || תקופה: סוף הקיץ || עוד: טיול בטיילת שרובר (ארמון הנציב), המושבה הגרמנית ובקעה וטיול בשכונת מוסררה (מורשה) ומאה שערים]

שני סיורים בירושלים - הקדמה

החלטתי על ביקור בזק של עשרים וארבע שעות בירושלים משלוש סיבות. הראשונה כדי לבלות קצת עם תומר שנמצא בעיר, השניה שכבר הרגשתי עיקצוצים בגוף שמתעוררים לאחר שבוע או שבועיים שאני לא מצלם וכותב והשלישית שכאן מזג האויר כמעט אירופאי, קריר בבוקר ובערב אבל רק מזג האויר כן?

התלבטתי לאן להגיע הפעם והחלטתי שאני פשוט יוצא מהדירה באבו-תור אחרי הצהרים ומטייל בטיילת שרובר שמתחברת לטיילת האז ולפנות ערב מגיע משם למושבה הגרמנית.

לבוקר שאחרי, תכננתי להתחיל בשכונת מוסררה ומשם למאה שערים עד הצהרים שאז מתחיל להיות חם.

לפוסטים נוספים

טיול בעיר העתיקה בירושלים

טיול בדרום תל אביב

טיול בואדי ניסנאס בחיפה

טיול בנמל יפו ושוק הפישפשים

למי זה מתאים

אם אתם מגיעים ללילה אז שני סיורים בירושלים מאוד יכולים להתאים לכם. אלה שני טיולים קצרים יחסית שאפשר לעשות בשעות אחר הצהרים או בבוקר כשמאוד נעים בחוץ. גם אם אתם רק ״קופצים״ לירושלים אתם יכולים לעשות את אחד מהם.

הסיור הראשון - טיילת ארמון הנציב, פארק המסילה והמושבה הגרמנית

יצאתי לדרך מקולנוע יס פלאנט שדי מהר מתחבר לטיילת שרובר בשכונת אבו תור. אור אחורי של אחרי הצהרים מציב אתגרים אבל מוסיף דרמטיות וצללים וכך עם מאמץ קטן אפשר ליצור דרמה פוטוגנית. כאן למטה עצי הזית שנטעו בטיילת שרובר והשמש שתמיד הייתה כאן.

הטיילת שהושלמה בשנת 1989 קרויה על שם גבריאל, בנה של הנדבנית גיטה שרובר. אני עוד זוכר את הימים הראשונים לאחר השלמתה כשהייתה אחד הפרויקטים המרשימים ביותר בירושלים. מהטיילת נשקף הנוף של העיר העתיקה, סף המדבר, הר הזיתים וחלקים מירושלים המערבית והמראה מרהיב.

בערך באמצע הטיילת פגשתי חבורת נערים חרדים מאשדוד על ערמת חטיפים בסוג של שיעור בטבע. התחלתי לדבר איתם ולשאול שאלות אבל נראה לי שקצת הפרעתי ״באמצע השיעור״.

הם שמחו להצטלם וגם לקחו את המספר שלי. ״באנו ליום אחד לירושלים״ אמרו לי ואני שאלתי הייתם בכותל? בהר ציון? אמרו ״לא, באנו בשביל הטבע, החברותא ולספוג קצת רוח קודש״. חמישה חייכו למצלמה ושניים נותרו רציניים. לא יודע, אולי הם פחות נהנים כאן או סתם מתביישים...

כשהמשכתי ללכת וכבר הגעתי לאזור של טיילת האז (הטיילת שנמתחת במקביל לכביש ברחוב דניאל ינובסקי כשמתחילים לעלות) פגשתי בכמה ילדים ערבים שמשחקים כדורגל. הם היו חמודים אבל לא ידעו עברית כמעט אז תקשרנו בכמה מילים בערבית, אנגלית ועברית. כשחושבים על זה זה מוזר שאתה לא יכול לתקשר עם ילדים מהמדינה שלך לא?

בכלל אומרים שבישראל אפשר לפגוש תצורות נוף קיצוניות בשטח קטן נכון? שלג בחרמון ומדבר קיצוני בדרום, אז מה לגבי האוכלוסיות? כאן בטיילת פוגשים את כולן: חרדים, ערבים, דתיים וחילונים והכל בשטח הזעיר הזה של העיר... מיני ישראל ממש.

כאן למטה אפשר לראות חלק מטיילת האז בשעה שהשמש כבר כמעט נפרדת ללינת לילה והעננים התחפשו לכבשים.

בערך באותו אזור הבחנתי בשני קשישים אחד מטופל והאחר עדיין לא. המטופל תקשר עם המטפלת שלו, לא יודע מה תפס אותי, אולי האינטימיות ואולי רק הצבע...

הקשיש הזה ישב לו על סלע במרכז המדשאה ואכל.. התמונה הזו מעציבה אותי קצת, היא מקצינה את התפוררות הגוף לעת זקנה.

בטיילת ניצבת אנדרטה לציון גירוש יהודי ארצות ערב בשנות החמישים מארצותיהם חסרי כל. זוג וילד באו להתבונן... נראה כאילו הם מקבלים את פניהם בשערי הארץ.

מהטיילת חזרתי דרך השטח של ״מחנה אלנבי״ לכיוון דרך בית לחם בשכונת בקעה ולפארק המסילה.

פארק המסילה שאורכו כחמישה ק״מ הבנוי על תוואי מסילת הברזל הישנה בירושלים, מתחיל מתחנת הרכבת הישנה מול תיאטרון החאן ברחוב דוד רמז ומסתיים ליד שכונת מלחה בתחנת הרכבת של גן החיות (התחנה לא פעילה).

המקטע בפארק בו הולכים על המסילה מזכיר קצת את פרויקט ה High line בניו יורק או את Promenade Plantee בפריז. רק שכאן הולכים בגובה הרחובות ולא על גשרים.

התמונה הזו צולמה מחוץ לבית קפה ברחוב עמק רפאים שנראה כמו אחד המעוזים האחרונים של חילוניות בירושלים. הצלחתי לתפוס צל של עלים על הפנים של המצולמת כך שהתוצאה נראית קצת כמו ציור או איפור פנים...

כאן צילמתי חלון במושבה הגרמנית. אבל במקרה נוספה גם התאורה הפנימית בתוך הבית של מה שנראה כמו מנורת קריאה. איכשהו מתקבלת יותר אינטימיות ואנושיות מאשר סתם עוד חלון בבית מרשים במושבה.

בבית הקפה טחנת קפה ברחוב עמק רפאים יושבים צעירים וגם סטודנטים עם לפטופים וכוס קפה. בניגוד לתל אביב שם כל חמישים מטר יש כזה, כאן כל בית קפה הוא מלך ומגיעים אליו במיוחד.

חבורת רוכבי סאגווי בדרך חברון הסואנת ממש לפני שחזרתי לדירה.

בערב יצאנו לבית הנסן בטלביה שהוקם בסוף המאה ה-19 כבית חולים למצורעים וכיום משמש כמרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה.

במתחם בית הנסן יש בר חמוד בשם ״הדיר״, יש פוד טראק של פיצה ויש גם חנות משק ובית קפה שנסגרים בשעות אחר הצהרים. (גדליהו אלון 14).

טיילת ארמון הנציב והמושבה הגרמנית כמה עובדות

טיילת ארמון הנציב היא שילוב של שלוש טיילות. הטיילות נמתחות משכונת אבו תור, לאורך קו הרכס של הר אצל דרך יער השלום וארמון הנציב, עד לשכונת נוף ציון.
שמות הטיילות הן : שרובר, האז וגולדמן.
המושבה הגרמנית הוקמה על ידי הטמפלרים בשנת 1873 (בערך באותו הזמן הוקמה מאה שערים).
בשכונה נמצא בית הקברות הטמפלרי (עמק רפאים 37)
בית הקהילה הטמפלרית (עמק רפאים 1) בצמוד למלון אוריאנט (משמש את הכנסיה הארמנית)
במושבה יש בריכת שחיה ״בריכת ירושלים״ (עמק רפאים 43)
קולנוע לב סמדר במושבה ברחוב לויד ג׳ורג׳ 4 הוא בית הקולנוע הותיק בירושלים שעודנו פעיל (הוקם בשנת 1928 ). נבנה על ידי גרמני בשם בוירלה (הבית בו התגורר נמצא בצמוד לקולנוע במספר 6) פרטים מענינים מויקיפדיה על קולנוע סמדר כאן

הסיור השני - מוסררה (מורשה) ומאה שערים

הגעתי באוטובוס (קו 232) למסוף הנביאים ולרחוב סולטאן סולימן ליד שער שכם בשעת בוקר מוקדמת יחסית ועוד הספקתי לראות את הרחובות שטופים במים של רכבי העיריה ואת הסוחר הזה שמאכיל את היונים בארוחת בוקר.

בתמונה כאן למטה רואים את מגדל הפעמונים של מנזר סן סלוודור ברובע הנוצרי שבתוך החומות.

שכונת מוסררה ממש כאן מעבר לכביש גובלת מדרום בעיר העתיקה ברובעים הנוצרי וקצת מהמוסלמי, מצפון במאה שערים, במערב מגרש הרוסים ובמזרח העיר.

מוסררה (״המקום הזורח״ או ״המבהיק״ מערבית) הוקמה כשכונת יוקרה ערבית נוצרית לקראת סוף המאה ה-19, ננטשה בחלקה לאחר מלחמת העצמאות ויושבה על ידי עולים מצפון אפריקה.

בית החלונות בשכונה ברחוב הע״ח 16 שנבנה בתחילת המאה העשרים מציג ״המון חלונות״ בגלל ריבוי מפלסים וקומות. הבנין איכלס בקומה התחתונה עד לפני שנה את בית הספר למוזיקה מהמזרח. לידו גן עצי זית.

קבוצה מתושבי השכונה שבשלב מסוים מאסו בקיפוח העדתי ובחיים הקשים באזור הזה והקימו בשנת 1971 את תנועת הפנתרים השחורים. לא יודע אלו עוד סממנים מחתרתיים יש כאן אבל לציון הענין נתנו שמות לשתי סמטאות להולכי רגל בשכונה:

סמטת ״הם לא נחמדים״ על שם האמרה של גולדה מאיר על כך שהפנתרים משתמשים באלימות וכנתה אותם ״לא נחמדים״ ועוד רחוב להולכי רגל שמקשר את הרחובות דניאל והע״ח (על שם 78 הנרצחים בשיירת הדסה).

חלק מהחצרות והבתים כאן מהממים. בעצם התחבא כאן אוצר תחת מעטה של שכונת עוני ומצוקה ביטחונית הרבה שנים. חלוקת הבתים למספר משפחות שהתגוררו בהפרדה בבית אחד גרמה לעיכובים ברישום הבתים על שם המשפחות ועם השנים נעשה הרישום גם על ידי איחוד, פינוי, הוספת קומות ובתהליך ג'נטריפיקציה בו קנו רוכשים אמידים את הבתים מהתושבים המקוריים.

ברחוב חולדה הנביאה מצאתי חומה ועליה תלויים עציצים צבעוניים שהזכירו לי את הרחובות בקורדובה שבספרד.

במקרה גם הגעתי לבית סדנת ההדפס ששוכנת בבנין יפה ברחוב שבטי ישראל 38 ובה חדרי עבודה ותערוכה מקסימה של הדפסים (כניסה חופשית). האתר של הסדנה כאן

בשכונת מוסררה פועלים גם המוסדות הבאים:

בית הספר הרב תחומי לאמנות (בית קנדה רחוב שבטי ישראל 22 אתר)

אכסניית נוטרדאם דה ז'רוזלם (רחוב הצנחנים 3)

מרכז שלהבתיה (האכסניה הפינית בכתובת שבטי ישראל 25 ) משמשת אכסניה לצלינים.

כנסיית סנט פול (רחוב שבטי ישראל 32)

בית החולים הצרפתי סן לואי (רחוב שבטי ישראל 2) משמש כהוספיס לבני כל הדתות.

מנזר ובית הספר לאחיות הסלזיאניות (רחוב ע״ח 18)

בית הספר הסלזיאני משמש את מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך.

שכונת מאה שערים

ואז הגעתי לעולם אחר תרתי משמע... שכונת מאה שערים, וואו, לא הייתי כאן הרבה מאוד שנים ונדמה שהגעתי לשטעטל בפולין מלפני מאה שנים. אותו העוני, אותה העזובה, הצפיפות, דלות הבנינים והמרפסות המאיימות כאילו לקרוס בכל רגע.

המון ילדים מלווים בהוריהם או אחיהם הגדולים יותר לבושים בבדים זולים שנתפרו עבורם. חנויות עם מוצרים פשוטים, מאפיות, בתי מלאכה והמון לכלוך... ציורי דגלי פלסטין על הקירות והמון כרזות (פשקווילים) הקוראים לחרמות, נידוי וזעקות נגד הגיוס לצה״ל ונגד אלימות ״קלגסי״ המשטרה.

שימו לב, כדי להמנע מעימותים מיותרים, נשים נדרשות להגיע בלבוש ״צנוע״. ישנם לא מעט שלטים שמבקשים לא להתהלך בקבוצות בשכונה.

בתמונות כאן למטה אפשר לראות לבוש של ילדים מהזרם החסידי ושל ליטאים (כיפות לבנות=חסידי).

האמת, לרגע עברה בי מחשבה על גטו (להבדיל אלפי הבדלות). נראה כאילו החיים כאן קפאו בזמן ואני מרגיש כמו על סט של סרט. אני זוכר את ערי הסרטים הישנות בארץ והשכונה כאן מרגישה לי קצת כמו עיר סרטים מלאכותית, רק שכאן אין פיברוק, אלה החיים האמיתיים של המשפחות והילדים הללו ולרוב מבחירה.

שכונת מאה שערים - כמה עובדות

השכונה הינה החמישית שיצאה אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
הבית הראשון בשכונה אוכלס כבר ב 1874
השם ״מאה שערים״ לקוח מהפסוק ״וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה״ ואחד הפרושים אומר שהשנה היתה שנה קשה ולמרות זאת יצחק הצליח לקצור פי מאה ממה שזרע, כנראה מלשון שיעור. כלומר אין כוונה כאן לשערים בדומה לשערי העיר העתיקה.
גודל השכונה כ 120 דונם ובמקור נבנתה כחצר גדולה ובה שישה שערים שהיו ננעלים בלילות.
בשכונה מתגוררים כעשרת אלפי בני אדם.
פלג חרדים מנטורי קרתא פועלים וחיים בשכונה והם שוללים את המדינה הציונית.

ירושלים - שני סיורים קצרים (מפות ופרטים)

היום הראשון (טיילת ארמון הנציב, פארק המסילה והמושבה הגרמנית)

אפשר לפתוח את המפה המוצגת למעלה כאן

אפשר גם לצפות במסלול במפה הדינמית של israelhiking כאן

קובץ ניווט מצורף כאן:

כללי: המסלול הינו המלצה בלבד. אפשר לסטות וללכת איך שרוצים בטיילת (אפשר גם לעשות פיקניק בדרך).

בפארק המסילה אפשר להמשיך כמה שרוצים. במושבה רצוי לשוטט ברחובות הקטנים.

איך מגיעים: הכי כדאי להגיע באוטובוס לאזור. אפשר גם עם רכב (יש חניה בתשלום).

חניה: מגרש חניה של תחנת הרכבת כאן

אוטובוס: קווי האוטובוס שעוצרים באזור יס פלאנט על דרך חברון. הכי פשוט להעזר בגוגל או מוביט משום שכל אחד מגיע לירושלים מכיוון אחר וחונה במקום אחר.

התחלה: החניון של תחנת הרכבת הישנה כאן אפשר גם מחניון יס פלאנט.

סיום: באותו חניון

המקומות שהייתי בהם:

טיילת שרובר וטיילת האז
פארק המסילה
רחובות המושבה הגרמנית (עמק רפאים, דרך בית לחם והרחובות המקשרים)
בית קפה טחנת קפה ברחוב עמק רפאים 23
בית הנסן בר ״הדיר״ רחוב גדליהו אלון 14 בטלביה

מתי טיילתי: 08/2024

אורך הטיול כ 7 ק״מ ולי לקח כ 3.5 שעות עם עצירות וצילומים (זמן הליכה נטו כ- 2.5 שעות).

דרגת קושי : קל

היום השני (שכונת מוסררה ושכונת מאה שערים)

לצפיה במפה המוצגת למעלה כאן

לצפיה במסלול במפה הדינמית של israelhiking כאן

קובץ ניווט מצורף כאן:

כללי: המסלול הינו המלצה בלבד. אפשר לסטות וללכת איך שרוצים בשכונות (אפילו מומלץ). למאה שערים יש להגיע בלבוש צנוע לנשים ולא ללכת בקבוצות גדולות.

איך מגיעים: מגיעים למסוף הנביאים כאן (הכי כדאי להגיע באוטובוס או ברכבת הקלה לאזור)

חניה: מגרש חניה מורשה כאן או בכיכר ספרא כאן

אוטובוס: קווי האוטובוס שעוצרים במסוף הנביאים. הכי פשוט להעזר בגוגל או מוביט משום שכל אחד מגיע לירושלים מכיוון אחר וחונה במקום אחר.

התחלה: באזור מסוף הנביאים או באזור כיכר ספרא.

סיום: באזור מסוף הנביאים או באזור כיכר ספרא.