top of page

טיול בדרום תל אביב

מאי 2024 עולם הולך ונעלם בנווה שאנן ובפלורנטין בדרום תל אביב

[אזור: דרום תל אביב || מעגלי || קושי: קל || משך: 3 ש׳ || תקופה: כל השנה || עוד: בעלי מקצוע נעלמים, גרפיטי, שוק בצלאל, אוכל וקפה, פלורנטין, נווה שאנן || פוקוס: טיול בדרום תל אביב]
כורסא בעבודה אצל הרפד בפלורנטין

 

אז למה טיול בדרום תל אביב לנווה שאנן ופלורנטין

אז למה טיול בדרום תל אביב? אולי בגלל שזה אזור ובו שכונות מיוחדות, שכונות במעבר ושינוי מתמיד. נותרו בהן שרידים מעבר מפואר וגם הווה שבחלקו לא פשוט, בעיקר בנווה שאנן שבה כמחצית מהאוכלוסיה הם מבקשי מקלט. בשתי השכונות בתי מלאכה הולכים ונעלמים ואנשי מקצוע נכחדים ומהצד האחר אומנות רחוב, בתי אוכל, בתי קפה וברים, שוק וחיים צעירים ובועטים.

לא ידעתי למה לצפות מהיום הזה וידעתי שהוא הולך להיות לא קל, גם בגלל הסביבה שלא תמיד אוהדת צלמים וגם בגלל שהרבה שנים לא הייתי כאן ולא הייתי בטוח מה אני מחפש, מה לצלם ועל מה לכתוב שלא צולם כבר או נכתב. ״על כל אלה״ כמו שאומרת ועדת הפרס, החלטתי להגיע לכאן.


נווה שאנן תחילה

 

ירדתי בתחנת רכבת ההגנה וביציאה פגשתי את אהרון שניגן את התקווה בחצוצרה שלו. ראיתי שבתיק החצוצרה לידו מונחים שטרות כסף לא ישראלי, שאלתי למה והוא השיב שאם ישים את תקבולי הנגינה בתיק יגנבו אותם, לכן הוא מעדיף לשים בכיס את מה שמקבל מהעוברים והשבים ובתיק סתם כסף... כנראה שאחרי פרק זמן באזור אתה לומד איך לשמור על הכסף שלך. הוא מנגן שעה שעתים וחוזר הביתה ״צריך להעביר את הזמן עם משהו״ הוא אומר ועל הדרך גם כמה שקלים לא יזיקו.

אהרון מנגן את התקווה בתחנת ההגנה בתל אביב
אהרון מנגן את התקווה בתחנת ההגנה בתל אביב

אני מחליט להסתובב קצת בנווה שאנן לנסות להזכר בפעם האחרונה שהייתי כאן כשעוד הוא היה רחוב הנעלים ובקצהו קולנוע מרכז והתחנה המרכזית הישנה.

בית קפה ופיצה ברחוב לוינסקי
בית קפה ופיצה ברחוב לוינסקי

היתקלות ראשונה היתה לי עם הגברת הזאת בעלת בית הקפה כשניסיתי לצלם אותה היא כעסה. די מהר השלמנו ונכנסתי לשתות אצלה קפה של בוקר. הילד הזה נתפס אצלי כשיצאתי מהקפה להתחיל את היום.

נער ברחוב לוינסקי תל אביב
נער ברחוב לוינסקי תל אביב

שמעתי את יללות האיום שלהם מרחוק והתקרבתי כדי לראות על מה המהומה. אתם יודעים, הם מסוגלים כך לעמוד שעות ולאיים אחד על השני בלי לעשות כלום. אז החלטתי שאני מפסיק את הסאגה המתמשכת הזאת והתקרבתי אליהם, הם הפסיקו עם היללות ובחנו את האויב המשותף שהגיח פתאום לעברם. החתול הלבן נראה די כועס עלי מה שאומר שכנראה הוא היה בטוח בנצחונו ומאוד התבאס שהתקרבתי. האפור נראה מופתע אבל מרוצה בסך הכל כי ידע שהוא הולך לחטוף מהלבן. כשהתקרבתי עוד כדי לצלם אותם, הם ברחו כל אחד לצד אחר של הזירה. אולי נפגשו אחר כך לסיבוב נוסף לא יודע...

קרב בין חתולים ברחוב לוינסקי תל אביב
קרב בין חתולים ברחוב לוינסקי תל אביב

כשעברתי ברחוב עין הקורא הבחנתי דרך סדק בדלת בבית מלאכה קטן. נכנסתי ומצאתי את אליהו (לא הנביא) עובד עם מבער כבר שישה עשורים בעבודות זכוכית ועושה היום כל מיני עבודות קטנות. כששאלתי אותו אם ירצה שאשלח לו את התמונות צחק ואמר שמספיק לו לראות את עצמו במראה כל בוקר.

בית המלאכה של אליהו בנווה שאנן
בית המלאכה של אליהו בנווה שאנן
המבער של אליהו
המבער של אליהו

בדרך לפלורנטין

 

חזרתי לרחוב לוינסקי ובדרך לפרלורנטין מצאתי כמה ״מציאות״ בשחור לבן:


וגם כמה חדרי מדרגות שראו ימים טובים יותר. יש משהו יפה באותנטיות שלהם, מרקם הצבעים ועבודת הברזל שמרמזים על עבר מפואר יותר. השאלה האם ידעו האדריכלים והמעצבים לשמר ולהבליט את יפי העבר ההולך ונעלם כאן.


במקרה נכנסתי לחנות שתפסה את עיני ברחוב והסתבר שזו חנות אופנים. בעל החנות אמר שהוא עובר לרחוב ירמיהו בקרוב. ביקשתי לצלם כי הקיר עם הכרזות והתמונות היה כל כך יפה בעיני שהייתי חייב. על הדרך צילמתי בחנות קצת ויצאתי. משהו בצבעים וביחוד של המקום תפס אותי - אולי גם בגלל שאני רוכב בעצמי... אה ואז הבנתי, זה מקום של מישהו שבאמת אוהב אופניים ואת כל מה שקשור בספורט הזה ולא סתם עוד חנות שמוכרת אופניים וזה עושה את ההבדל. האמת, זה גם מה שאני מנסה ליצור כאן, משהו אמיתי נטול אינטרסים מסחריים שבא מאהבה.

בחנות האופנים בפלורנטין
בחנות האופנים בפלורנטין
בחנות האופנים בפרלורנטין
בחנות האופנים בפרלורנטין

ברחוב נחלת בנימין 101 נתקלתי בבית דפוס סגור, ניסיתי לצלם את פנים המקום ואז הגיע בעל המקום יוסי, שפתח לי את הדלת והרשה לי לצלם. יוסי עוד עובד ומגיע כל יום לכאן מיהוד - גם כי אשתו אומרת שאחרת יטפס לה על הקירות וגם כי הוא עוד אוהב את המכונות שלו, תראו את המבט שלו על מכונת הדפוס שלו...

יוסי ומכונת הדפוס בפלורנטין
יוסי ומכונת הדפוס בפלורנטין

זה ה ״משרד״ של יוסי כבר הרבה שנים וניכר עליו שכבר ראה הכל. אני במכוון מצלם את הכיסאות של בעלי המלאכה הללו ריקים אולי כציין לנטישתם את האזור לטובת עוד ועוד בתי אוכל, ברים ובתי קפה אופנתיים.

המשרד של יוסי בפלורנטין
המשרד של יוסי בפלורנטין

כמו שאתם רואים יוסי מעשן כבד, אבל לא מסיים את רוב הסיגריות עד הסוף, לא יודע למה, אולי תמיד כיף יותר להדליק אחת חדשה.


כשמסתובבים כאן ברחוב ומרימים רגע את המבט נגלים אוצרות ארכיטקטונים מרהיבים שלא נותר אלא לקוות שישתמרו ויחזרו לתפארת העבר שלהם.


וגם אם מסתכלים על הקירות והדלתות אפשר ללמוד משהו על החיים מאומני הגרפיטי הפעלתנים כאן באזור.


פגשתי את ניסים הרפד בבית המלאכה שלו עובד על כורסא צהובה (זו שבתמונה הראשית), אני שואל את עצמי על מה הוא נהנה לעבוד יותר, על כורסא בנאלית פשוטה או על כורסא מפוארת ושווה, לא יודע, לא שאלתי אותו, אולי מה שבעצם חשוב זה כמה משלמים על העבודה... זה כמו לשאול שוטף מכוניות אם הוא נהנה יותר לשטוף מכונית ספורט מבריקה או סתם יונדאי כשבעצם בסוף מענין אותו גובה הטיפ...

ניסים בעל מרפדיה בפלורנטין
ניסים בעל מרפדיה בפלורנטין

לקחתי הפסקת קפה ב-״קפה בית״ ברחוב ידידיה פרנקל פינת רחוב השוק, אהבתי את העיצוב מבחוץ ולכן נכנסתי אבל לא על זה רציתי לספר... נכנס הומלס אז נתתי לו קצת כסף שהיה לי והוא יצא. אחרי שיצאתי החוצה והמשכתי להסתובב ראיתי אותו שוב והוא שוב ביקש כמה שקלים, אמרתי לו שכבר קיבל ממני והתחלנו קצת לדבר, עמדנו ליד אופנוע הארלי דוידסון והוא אמר שאופנוע כזה היה החלום שלו. שאלתי אותו איפה הוא גר והוא אמר ״בעולם״. הוא נראה סתם כמו מישהו שהיה חסר מזל והתדרדר לרחוב אבל נראה שהוא די השלים עם אורח החיים הזה ואני לא בטוח שנשארו לו עדיין חלומות...

בינין בפלורנטין
בינין מראשית השכונה בפלורנטין

הגעתי לרחוב חצרים שם נכנסתי במקרה ל-״קינן״ שזה בית לאוכל וארועים פרטיים וכאלה. היו שם קינן עצמו וחבר והחלל היה מיוחד ומקסים אז צילמתי אותם. הם כנראה לא עונים להגדרה של בעלי מלאכה הולכים ונעלמים בפלורנטין אלא הפוך, בעלי מלאכה צעירים מתפרצים וחדשים.

הם שיתפו פעולה והיו חמודים ונראה שהם אוהבים את מה שהם עושים... מענין אם באמת גם טעים אצלם.

מתכוננים לארוחת ערב אצל קינן
מתכוננים לארוחת ערב אצל קינן
מתכוננים לארוחת ערב אצל קינן
מתכוננים לארוחת ערב אצל קינן
מתכוננים לארוחת ערב אצל קינן
מתכוננים לארוחת ערב אצל קינן

חציתי לצד השני של הרחוב והבחנתי בנגריה שנראתה מטופחת יותר מהרגיל באזור. דיברתי עם הבעלים, יניב, והוא סיפר לי שפתח בית ספר לנגרות שנקרא ״מקום לבנות״.

יניב בעצמו נגר אומן לא רצה להצטלם אז צילמתי קצת את המקום.

נגרית ״מקום לבנות״ בפלורנטין
נגרית ״מקום לבנות״ בפלורנטין
נגרית ״מקום לבנות״ בפלורנטין
מקצועה בנגרית ״מקום לבנות״ בפלורנטין

מכיוון שיניב היה צריך להחזיר מקצועה (כלי עבודה) ששאל ממישהו, הציע לי ללכת איתו אליו ושהוא רסטורטור של רהיטים, מייד קפצתי על המציאה.. עוד בעל מקצוע לרשימה, איזה כיף. אז הלכנו לשי הרסטורטור ושם ביליתי לפחות חצי שעה וחוויתי את עבודתו של שי שנראת למישהו די תזזיתי כמוני כעינוי, כל פרט מתוקן ומושב למקומו בסבלנות אין קץ, וואו כבוד!

שי הרסטורטור בעבודה
שי הרסטורטור בעבודה
בית המלאכה של שי בפלורנטין
בית המלאכה של שי בפלורנטין

זה קיר הכלים של שי הרסטורטור וגם קצת נוסטלגיה עיתונאית...

 
בית המלאכה של שי בפלורנטין
בית המלאכה של שי בפלורנטין

חזרתי לאזור רחוב לוינסקי ותפסתי עוד כמה תמונות:

בשוק לוינסקי
בשוק לוינסקי
בשוק לוינסקי
בשוק לוינסקי
רחוב בפלורנטין

עוד תמונות מהשכונות (שלוש תמונות כאן הן מנווה שאנן - נראה אם תנחשו):


אה נזכרתי, אכלתי פיתה עם קציצות דגים טעימה ב ״ציפי ובניו״ ברחוב פלורנטין 34. אני לא מבקר מסעדות ולא מקבל מזה כלום סתם מקום קטן וטעים.


בחזרה בתחנת ההגנה ראיתי אותה ברציף הנגדי... היא עמדה כמו דיווה ובלטה על רקע הבנאליות מסביבה, אז צילמתי אותה ככה לסיום. ולא.. האשה שלשמאלה לא מצלמת אותה היא סתם מחזיקה פריט לבוש... אולי היא המשיח, אי אפשר לדעת, אף אחד לא התחייב על מין המשיח נכון?

בתחנת ההגנה תל אביב
בתחנת ההגנה תל אביב
 

קובץ ניווט טיול בדרום תל אביב מצורף:

מסלול טיול נווה שאנן ופלורנטין
.gpx
הורידו את GPX • 16KB





צפיה במסלול (נווה שאנן ופלורנטין) במפה דינמית כאן


מפת מסלול הטיול לנווה שאנן ופלורנטין:
מפת מסלול הטיול לנווה שאנן ופלורנטין:
 

מסלול טיול בדרום תל אביב

כללי: המסלול עובר בשתי השכונות נווה שאנן ופלורנטין. המסלול לא תוכנן מראש אלא ידעתי על מספר מקומות שאני רוצה להיות בהם לצורך צילום ועינין אישי. אפשר לסטות וללכת בעצם איך שרוצים. רצוי להביא מים וכובע - מתחיל להיות חם.

איך מגיעים: אני הגעתי ברכבת לתחנת ההגנה ומשם התחלתי את המסלול. אפשר להגיע לאזור עם כמה קווי אוטובוס (הכי טוב להעזר בגוגל מפות או בתוכנת מוביט) ניתן להגיע גם ברכב לאזור אם כי לא מומלץ.

אפשר להעזר במפה החינמית של: https://israelhiking.osm.org.il/ ולחפש ״נווה שאנן, תל אביב-יפו״. או לחפש ״נווה שאנן״ בגוגל. לתחילת המסלול יש להגיע לרחוב לוינסקי.

חניה: חניונים באזור (כפי שאמרתי, פחות מומלץ)

אוטובוס: קווי האוטובוס שעוצרים בתחנה המרכזית ״החדשה״ או ברחוב לוינסקי. הכי פשוט להעזר בגוגל או מוביט משום שכל אחד מגיע לתל אביב מכיוון אחר וחונה במקום אחר.

התחלה: רחוב לוינסקי בצידו המזרחי (הקרוב לתחנת ההגנה)

סיום: אני חזרתי לתחנת ההגנה. אפשר לסיים היכן שרוצים.

המקומות שהייתי בהם:

  • אליהו נפח זכוכית רחוב עין הקורא נווה שאנן

  • רחוב לוינסקי ושוק לוינסקי (זה לא ממש שוק - נותרו כמה חנויות תבלינים וממתקים)

  • בית הדפוס של יוסי ברחוב נחלת בינימין

  • המרפדיה של ניסים (לא זוכר את שם הרחוב)

  • בית קפה ״קפה בית״ ברחוב ידידיה פרנקל

  • בית אוכל ״קינן״ ברחוב חצרים

  • הנגריה של יניב ״מקום לבנות״ ברחוב חצרים

  • שי הרסטורטור (לא זוכר את שם הרחוב)

  • מסעדת ״ציפי ובניו״ ברחוב פלורנטין

מתי טיילתי:  20/05/2024

אורך הטיול כ 5 ק״מ ולי לקח כ 6 שעות עם עצירות, שיחות עם אנשים וצילומים רבים (זמן הליכה נטו כ- 3 שעות).

דרגת קושי : קל

מצלמה: כל הצילומים צולמו עם עדשת זום רחבה 16-80.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page