סביליה ספרד
- Nimrod
- 26 ביולי 2024
- זמן קריאה 9 דקות
עודכן: לפני 3 ימים
יוני-יולי 2024 [לכל הפוסטים בספרד]
עידכון אחרון מרץ 2025
למה להגיע לסביליה ומה זה הסמל הזה - NO8DO
אומרים שסביליה היא מלכת אנדלוסיה (בפועל היא בירת החבל). מבחינתי, אם צריך לבחור עיר אחת באנדלוסיה מתוך שלל הערים הנהדרות כאן הייתי בוחר בסביליה ללא היסוס.
ברור שגרנדה מקסימה ויש לה את אלהמברה וגם לקורדובה מגיע קרדיט אבל לסביליה יש את זה בדומה למישהי שאומרים שיש לה כריזמה (מתנת חסד) אז ככה סביליה. היינו בה יותר משבוע אז כנראה הספקתי להתאהב.
דרך אגב אתם שואלים בטח מה זה צירוף התווים הזה NO8DO שמופיע בדגל העיר ובכל מקום רשמי. התשובה הרווחת היא שהוא מסמל את נאמנותם של תושבי העיר למלך אלפונסו. ה- ״8״ היא פקעת צמר ובספרדית (Madeja) ואז NO me ha deja DO מתורגם ל- ״היא לא עזבה אותי״.
סביליה היא חלק מהמסע שלנו באנדלוסיה שהתחיל בגרנדה, המשיך עם טיולים בסיירה נבאדה, קפיצה קטנה ללגוש שבפורטוגל וממנה לסביליה, קורדובה, מלגה ואלמריה.
הגענו לכאן אחרי שלוש שעות נסיעה מלגוש - התמקמנו בדירה ברחוב גויינטה (Goyeneta 17) בעיר העתיקה (הדירה בקומפלקס חדש של דירות במיקום מצוין).
לא הרגשנו צורך לסמן v על כל אתרי החובה התירותיים אלא לזרום למקומות המתאימים לנו. היה לנו זמן סתם לשוטט, למרות החום הכבד שמתחיל בקיץ כאן לפני הצהרים ועד לחשיכה בעשר בערב.
לכל אחד הסביליה שלו אני מניח, פשוט כנסו לאווירה הספרדית, לקלילות ולחום (תרתי משמע) הדרומי הזה ותהנו...
טיולים נוספים בספרד
יצאנו לסיור ראשון בעיר באזור הקתדרלה הגדולה (סנטה מריה - הקתדרלה הרומית קתולית הגדולה בעולם) ברחוב Av. de la Constitución
טוב היא באמת מרשימה, מבפנים הרבה יותר לטעמי, אבל אתם יודעים, קתדרלות...
שמענו על שכונת טריאנה (Triana) מעברו האחר של הנהר. אז חצינו את גשר Puente de Isabel II) Triana) והלכנו לאורך הנהר להתרשם מהשכונה. דרך אגב, כך נראתה השכונה לפני כמאתים שנים בציור שראינו במוזיאון לאומנויות בעיר.
וכאן גשר טריאנה (Puente de Isabel Il) שהושלם בשנת 1852 והיום הגשר היפה של סביליה. גשר המיתרים Puente del Alamillo נותן לו פייט אבל צעיר הרבה יותר ממנו וגם נמצא בצפונה של העיר אז לא כולם מגיעים אליו בכלל.
בדרך, מתחת לגשר, פגשתי ילדים של השכונות כאן דגים בנהר, מעשנים גראס ונראים כמו כאלה שלא ממש לומדים. יש לי כנראה דרך להתחבר אליהם וגם המצלמה עוזרת ואחרי כמה חילופי דברים עם הספרדית העילגת שלי אני מצלם כמה תמונות ומבטיח לשלוח להם אותן.
בסביליה יש נמל של ממש. הנהר מספיק רחב ועמוק כך שאוניות יכולות לעגון ולפרוק סחורות. בעבר עוד יכלו להגיע עד קורדובה. היום רוב הסחר מתבצע דרך הנמל בעיר קדיס.
המשכנו ללכת ברחובות טריאנה המקסימים. בשכונה יש כנסייה יפה וגם מדרחוב יפה ונעים.
התיישבתי ליד איש מבוגר שישב לו במדרחוב והביט בעוברים והשבים. האיש הזה מעורר אצלי את המחשבה איך עברו השנים עבורו עד שפגשתי בו, מה עבר בחייו ועל מה נתונות מחשבותיו...
הגענו לשוק של טריאנה שנמצא ממש בכניסה לשכונה בצד הגשר. השוק מקורה, נקי ואסתטי יש בו פירות וירקות, חמון, בשר, דגים, מאכלי ים, מסעדות ובתי קפה. פשוט, מקסים ולא המוני.
השוק הזה יותר מוצלח בעיני מהשוק ב Setas de Sevilla (הפטריות של סביליה). בכלל, בכל שכונה בערים בספרד יש שוק שכונתי. יש יפים ומושקעים ויש פשוטים יותר ופחות תיירותיים.
ישבנו בשוק לבירה ואכלנו שיפודי זיתים עם תוספות שונות כמו גבינה או ביצי שליו.
בהליכה לאורכה של הגדה המזרחית של הנהר לאחר חצייה על גשר Puente del Cachorro רואים כתובות גרפיטי וציורים מקסימים (יש המון על הקירות התומכים בגדת הנהר). יש גם אפשרות לשכור קיאקים שם מתחת לגשר.. טוב לא כאלה כמו בתמונה, אלה של קבוצות מקצועניות שמתאמנות כאן על הנהר.
לאחר ההליכה לאורך הנהר הגענו לאצטדיון מלחמות השוורים ב Plaza de Toros. כניסה לאצטדיון ולמוזאון הצמוד לו בתשלום. מתקיימות כאן עדיין מלחמות שוורים למרות שיש לא מעט ערים אחרות בספרד בהן הן כבר אינן חוקיות.
אחה״צ יצאנו לאירועי מצעד הגאווה ובדרך ראינו המון אנשים לבושים לבוש רשמי ולא הבנו מה האירוע. מסתבר שכולם הולכים לחתונה, אותה חתונה כנראה.. הלבוש ממש רשמי, חליפות ועניבות ושמלות ערב. גם בגלל החום זה לפעמים מרגיש כמו אנשים שיוצאים לאירוע באיזו עיר דרומית בארה״ב של לפני המון שנים כמו בסרטים...
בחזרה למצעד, שיירת משאיות, לפחות עשר ואלפי חוגגים ברחובות, קבוצות מתופפים ומערכות קול והגברה. היה מאוד צבעוני, מרשים, מרגש ועוצמתי.
נראה כאילו החברים בקהילה מחכים ליום הזה ולארוע הזה כדי להפגין את כל הרגשות האקסטרווגנטיות האצורה בהם. מחכים ליום הזה בו יש להם לגיטימציה להראות ולהרגיש וגם להחצין את האני האמיתי שלהם.
שיירת משאיות שמחות אמנם אבל כאילו האנשים כלואים שם במעיין כלובים נעים ובעצם מופיעים במופע קרקס לקהל ברחוב. הנסיעה במשאיות מייצרת הפרדה פיזית דבר שמגביר את תחושת ה- ״אתם שם ואנחנו כאן״... לא יודע, סתם תחושה שעברה בי.. אני יודע שגם הקרנבל בברזיל מתנהל בחלק מהערים על גבי משאיות אבל איכשהו זה לא שינה לי את התחושה.
גם לרוץ לאורך הנהר אפשר - יש מסלול של 4.5 ק״מ שמתחיל ליד גשר Puente del Cachorro וממשיך ממנו צפונה לאורך הנהר בגדה המזרחית.
אחרי קפה של בוקר הלכנו לכיוון המוזאון לאומנויות של סביליה. ברחבת המוזיאון מתקיימת בכל יום ראשון תערוכה של אמנים מקומיים מהשעה 10:00 עד השעה 14:00. יש שם יצירות מקסימות במחירים סבירים מאוד.
במקרה פגשנו שם אומן וקנינו ממנו תמונה ומסתבר שהוא יהודי במקור מארגנטינה שהיה גם בישראל כמתנדב בקיבוץ געתון. המוזיאון נמצא בבניין מקסים ומציג ציורים החל מהמאה ה- 15 ועד תחילת המאה ה- 20 של אמנים ספרדים במחיר כניסה מצחיק של יורו וחצי.
סקרן אותנו לצפות במופע פלמנקו אז הלכנו לאחד כזה בשכונת טריאנה במועדון Teatro Flamenco Triana ברחוב Pureza 76. היה מרשים וקצת מביך כי נראה שאלו מופעים לתיירים (באולם היו קבוצת תיירים ואנחנו) ואין לי דרך לשפוט את איכות המופע...יש המוני מועדוני פלמנקו בעיר, צריך לבחור אחד וללכת.
היו שם נגן גיטרה, זמר, רקדנית ורקדן שרקדו לחוד וגם קצת ביחד. מקורות הפלמנקו שנויים במחלוקת, יש אומרים צוענים, יש אומרים אנדלוסים. האמת היא שכנראה יש בו השפעות מכולם יחד. הפלמנקו התפתח והתגבש במאתים השנים האחרונות למה שרואים היום על הבמות.
עוד יום התחיל בהליכה לארמון אלקזר (Reales Alcázares de Sevilla) ארמון מדהים עם גנים מקסימים שדומה קצת לאלהמברה בגרנדה אבל בעל ייחודיות משלו. האתר הרשמי להזמנת כרטיסים כאן.
הארמון התחיל להיבנות על ידי הכובשים המוסלמים (המורים) במאה השמינית, הורחב מספר פעמים ונוספו לו אגפים ומבנים לאחר כיבוש סביליה על ידי הספרדים במאה השלוש עשרה. מכיל עד היום מגורים למשפחת המלוכה בספרד.
אולי ככה נראו באי הארמון בימים שנשלט על ידי הכובשים המוסלמים כאן (למעט משקפי השמש, הסניקרס והפלאפונים)
כאן מרחצאות הגבירה מריה, השתקפות מקסימה של מבנה הקשתות במימי הבריכה.
הארמון שימש לוקיישן ל- ״גני המים של דורון״ בסדרה משחקי הכס... סתם בא לי לפרגן לו.
בהמשך השיטוט בעיר עברנו ליד חנות בשמים שהפיצה משב בושם מרענן מחוץ לחנות כמו קור המזגנים שפורץ לרחוב מחנויות הרשתות הגדולות.
נכנסתי לחנות ישנה של מכשירי כתיבה שנקראת Papaleria ferrer ברחוב Sierpes 5 החנות פועלת משנת 1856. החנות מקסימה בדיוק מהסוג שאני אוהב, מתמחה עם מסורת ועומק בניגוד לכל חנויות הרשתות. יש לא מעט חנויות כאלה בעיר, צריך לפתוח עיניים ולמצוא אותן.
איזה כיף לראות שחנויות כאלה עוד קיימות בעולם של חברות בינלאומיות ורשתות הדומות מידי אחת לאחרת.
יש בעיר גם מופעי פלמנקו עממיים ברחוב, למשל בכיכר Híspalis Fountain. במקרה עברנו שם וראינו את הרקדנית ונגן גיטרה בדיוק לקראת סיום המופע שלהם.
בפלזה דה אספניה הייתי פעם אחת במהלך ריצת בוקר ופעם נוספת עם דורית באחד הימים. הכיכר רחבה מאוד ומרשימה והיא אחד הסמלים היותר בולטים של העיר.
אבל נדמה כאילו שאינה קשורה למבנה הטבעי של העיר והסיבה היא שהכיכר נבנתה לכבוד התערוכה הספרדית-אמריקאית בשנת 1929 כחלק מעוד מבנים שנבנו בפארק מריה לואיזה.
הפארק עצמו מקסים וכולל שטח גדול של צמחיה ועצים ומעולה לפיקניק.
אחרי הצהרים ב 17:00 אני יוצא בחום הגדול לכיוון טריאנה לחפש מה לצלם. אני הולך ורואה מרחוק ילדים קופצים למי הנהר, אני מתחיל לרוץ אליהם מזהה את ההזדמנות... מגיע אליהם מתנשף ומזיע.
אני מצלם אותם גם קופצים מהגשר, לוקח מייל ואינסטגרם ואשלח להם תמונות. חם למות ממש קרוב ל 40 מעלות כאן. הילדים כאן הם ילדי מהגרים שחלקם ממרוקו ומשתעשעים עם מה שאפשר.
על הנהר מצידו המזרחי עומד מגדל הזהב (Torre del Oro) שנמצא כאן.
מגדל היסטורי מהמאה ה-13, שנבנה על ידי המורים כחלק ממערכת ההגנה של העיר לאורך נהר הגואדלקיוויר.
במרוצת השנים, שימש המגדל כמחסן לסחורות יקרות, מגדלור, וכיום הוא משמש כמוזיאון ימי קטן המציג את ההיסטוריה הימית של סביליה.
שמו של המגדל נובע מהברק הזהוב המשתקף ממנו על פני הנהר, ככל הנראה כתוצאה מציפויו בחומרים מיוחדים או מהזהב שהובא לעיר מהעולם החדש.
ראינו מרחוק את הבניין הכי גבוה בסביליה (Sevilla Tower) והחלטנו לעלות למעלה לראות את העיר מגבוה. המגדל נמצא כאן. עלינו לקומת התצפית בקומה 37 (8 יורו) שם ישבנו בבר והנוף באמת מהמם.
בצמוד למגדל יש גם מתחם קניות (האמת לא הרשים). בקיצור בואו רק לתצפית.
בערב יוצאים לכוסית ב alfalfa bar שנמצא איך לא בשכונת אלפלפא שבה המון ברים וטאפאס ברים טובים לנשנוש בדרך כלל מאוחר בערב. לא יכול להגיד שדווקא הבר הזה יוצא דופן פשוט השם שלו מדליק לא?
ארוחת בוקר ב La mala brunch ברחוב Rivero. ארוחות בוקר עכשוויות בסגנון המופרז קצת אבל טעים וגם קפה לא רע (יש מקומות בעיר שמגישים את הקפה רותח אז להיזהר)
כאן בתמונה דורית והחברות בבית הקפה בארוחת בוקר אחרי שהפתיעו אותה והגיעו לביקור בזק בסביליה רק בשבילה (טוב נו... גם בשבילן קצת).
טוב אי אפשר בלי מילה על ״הפטריות של סביליה״ (Setas de Sevilla) שנמצאות ב-Plaza de la Encarnación. הזמנו כרטיסים מראש ומומלץ ללכת לקראת שקיעה וגם לראות את הסרטון על העיר.
המבנה המרשים בנוי משש ״פטריות״ עשויות עץ מצופה בחומר איטום. במבנה פועלים שוק מקורה ושוק פתוח ולמעלה שביל תצפית מקסים על העיר תראו:
יותר מאוחר אחר כך אכלנו ב La Bodega ברחוב Alfalfa 4.
אני הכי אהבתי שם את פשטידת הקישואים (Carolina de calabacin) ואת סלט תפוחי אדמה ושרימפסים (Ensaladilla casera con gambas) שהן מנות טאפאס מסורתיות באזור.
יש שם עוד הרבה אופציות אחרות של בשר ומאכלי ים.
קראתי איפשהו על שוק הפשפשים בשכונת Feria שפועל בכל יום חמישי, אז הלכתי לשם. השוק חמוד עם הסחורה המוכרת לשווקים כאלו... מי שרוצה לקנות נא להכין מזומנים. השוק נפרש לאורך 200 מטרים של דוכנים עם שלל חפצים תמונות ועוד...
בשכונה יש גם שוק קטן ומקורה - השוק של פריה (פירות וירקות, דגים, וגם חמון כמובן...) בשוק תמצאו גם מסעדות קטנות וחמודות וגם קפה ועוגות.
בהמשך השיטוט גיליתי רחוב שלם (Alameda de Hércules) של ברים ומסעדות שהיה סגור בבוקר אז הבטחתי לעצמי שאחזור לכאן בערב.
בערב כמובטח יצאנו לכיוון שכונת אלמדה (Alameda) וישבנו באספרסו בר El Viajero Sedentario ברחוב Alameda de Hércules, 77. בכלל כל השדרה כאן מלאה בפאבים מסעדות ובתי קפה ונראה שזה אחד ממקומות הבילוי המועדפים על צעירים בסביליה.
בפריה יש גם כמה חנויות מיוחדות והאזור גם ידידותי לחברי הקהילה הגאה.
חנות בגדים יד שניה Ropero Sevilla - לא הייתי אבל הדעות חלוקות לגבי טיב השירות וידידותיות הבעלים... יש כאן עוד לא מעט חנויות יד שניה לא להילחץ...
עדכונים ותמונות מהשהות שלנו בחודש מרץ 2025
חזרנו לסביליה לשבוע גם כדי ללמוד ספרדית בבית הספר המקסים Bla bla וגם לחוות שוב את העיר הסמפטית הזו שאנחנו מאוד אוהבים. הפעם שכרנו דירה בשכונת סן-גיל שנמצאת כאן
שהיא שכונת מגורים פחות תיירותית מהמרכז ההומה בתיירים.
יש כאן ברים וטאפאס-ברים מקומיים ואותנטים ויש לומר די זולים גם.
ירד לא מעט גשם בשבוע שהינו כאן מה שהוסיף קצת לדרמטיות של הצילומים ורטיבות לבגדים. יצא לי לצלם די הרבה כאן בשבוע הזה ומייד אראה לכם כמה מהתוצרים.
המקומות בהם היינו בסביליה ספרד
הדירה שלנו: לינק מאתר airbnb כאן (דירה שקטה בבניין חדש מתאימה לשניים)
הקתדרלה של סביליה (Catedral de Sevilla)
ארמון אלקסר (Royal Alcázar of Seville)
כיכר ספרד (Plaza de España)
הפטריות של סביליה״ (Setas de Sevilla)
פארק מריה לואיזה (Parque de María Luisa)
אצטדיון מלחמות השוורים ב Plaza de Toros
מגדל הזהב (Torre del Oro)
המגדל של סביליה (Sevilla Tower)
שכונת טריאנה (Triana)
מופע פלמנקו בטריאנה (Teatro Flamenco Triana)
גשר טריאנה (Puente de Isabel Il)
השוק של שכונת טריאנה (Mercado de Triana)
שכונת פריה (Feria)
שוק הפשפשים בפריה (״Mercadillo histórico "El Jueves)
שכונת אלפלפה (מסעדות וברים)
הנהר של סביליה- גואדלקיביר (Guadalquivir)
מסלול ריצה לאורך הנהר.
אמנות רחוב על גדת הנהר המזרחית.
העיר ההיסטורית (העתיקה)
המוזיאון לאמנויות (Seville Museum of Fine Arts)
שכונת סן-גיל (san-gil) - כאן התגוררנו במשך שבוע בחודש מרץ 2025
בתי קפה ואוכל בסביליה ספרד
בבוקר לפני שעזבנו את העיר עשינו סיור אחרון גם לראות בתי קפה. אז הראשון East crema caffee ברחוב 1 Santa maria יש סניפים גם במדריד. הקפה מצוין (קצת יקר - קפוצ׳ינו 3.3 אירו) אין wi-fi והישיבה כאילו אומרת אוקי תשתו ותלכו.
קפה מצוין ובעלים מקסים מצאנו ברחוב amor de dios 1 שנקרא Hisplalis cafee שתינו אספרסו (זול).
עוד קפה מצוין יש ב Virgen caffee ברחוב Regina, 1, בעיקרון רק Takeaway יש שני שולחנות קטנים בחוץ.
ארוחות בוקר טעימות אכלנו ב- La mala brunch ברחוב Rivero
טאפאס בר מסורתי טוב a Bodega ברחוב Alfalfa 4
בר חמוד (יש המון טובים) - alfalfa bar ברחוב Candilejo, 1
Comentários