יוני-יולי 2024
למה להגיע לסביליה ומה זה הסמל הזה - NO8DO
אומרים שסביליה היא מלכת אנדלוסיה (בפועל היא בירת החבל). מבחינתי, אם צריך לבחור עיר אחת באנדלוסיה מתוך שלל הערים הנהדרות כאן הייתי בוחר בסביליה ללא היסוס.
ברור שגרנדה מקסימה ויש לה את אלהמברה וגם לקורדובה מגיע קרדיט אבל לסביליה יש את זה בדומה למישהי שאומרים שיש לה כריזמה (מתנת חסד) אז ככה סביליה. היינו בה יותר משבוע אז כנראה הספקתי להתאהב.
דרך אגב אתם שואלים בטח מה זה צרוף התווים הזה NO8DO שמופיע בדגל העיר ובכל מקום רישמי. התשובה הרווחת היא שהוא מסמל את נאמנותם של תושבי העיר למלך אלפונסו. ה- ״8״ היא פקעת צמר ובספרדית (Madeja) ואז NO me ha dejaDO מתורגם ל- ״היא לא עזבה אותי״.
סביליה היא חלק מהמסע שלנו באנדלוסיה שהתחיל בגרנדה, עבר לטיולים בסיירה נבאדה עם קפיצה קטנה ללגוש בפורטוגל ומשם לסביליה, קורדובה, מלגה ואלמריה.
הגענו לכאן אחרי כשלוש שעות נסיעה מלגוש - התמקמנו בדירה ברחוב גויינטה (Goyeneta 17) בעיר העתיקה (הדירה בקומפלקס חדש של דירות במיקום מצוין).
לא הרגשנו צורך לסמן v על כל אתרי החובה התירותיים אלא לזרום למקומות שמתאימים לנו. היה לנו זמן סתם לשוטט, למרות החום הכבד שמתחיל בקיץ כאן לפני הצהרים ועד לחשיכה בעשר בערב.
לכל אחד הסביליה שלו אני מניח, פשוט כנסו לאוירה הספרדית, לקלילות ולחום (תרתי משמע) הדרומי הזה ותהנו...
לפוסטים נוספים בספרד
יצאנו לסיור ראשון בעיר באזור הקתדרלה הגדולה (סנטה מריה - הקתדרלה הרומית קתולית הגדולה בעולם) ברחוב Av. de la Constitución
טוב היא באמת מרשימה, מבפנים הרבה יותר לטעמי, אבל אתם יודעים, קתדרלות...
שמענו על שכונת טריאנה (Triana) שמעברו האחר של הנהר. אז חצינו את גשר Puente de Isabel II) Triana) והלכנו לאורך הנהר להתרשם מהשכונה. דרך אגב, כך נראתה השכונה לפני כמאתים שנים בציור שראינו במוזאון לאומנויות בעיר.
וכאן גשר טריאנה (Puente de Isabel Il) שהושלם בשנת 1852 והיום הגשר היפה של סביליה. גשר המיתרים Puente del Alamillo נותן לו פייט אבל צעיר הרבה יותר ממנו ונמצא בצפונה של העיר אז לא כולם מגיעים אליו בכלל.
בדרך, מתחת לגשר, פגשתי ילדים של השכונות כאן דגים בנהר, מעשנים גראס ונראים כמו כאלה שלא ממש לומדים. יש לי כנראה דרך להתחבר אליהם וגם המצלמה עוזרת ואחרי כמה חילופי דברים עם הספרדית העילגת שלי אני מצלם כמה תמונות ומבטיח לשלוח להם אותן.
בסביליה יש נמל של ממש. הנהר מספיק רחב ועמוק כך שאוניות יכולות לעגון ולפרוק סחורות בעבר עוד יכלו להגיע עד קורדובה. היום רוב הסחר מתבצע דרך הנמל בעיר קדיס.
המשכנו ללכת ברחובות טריאנה המקסימים. בשכונה יש כנסייה יפה וגם מדרחוב יפה ונעים.
התישבתי ליד איש מבוגר שישב לו במדרחוב והביט בעוברים והשבים. האיש הזה מעורר אצלי את המחשבה איך עברו השנים עבורו עד שפגשתי בו, מה עבר בחייו ועל מה נתונות מחשבותיו...
הגענו לשוק של טריאנה שנמצא ממש בכניסה לשכונה בצד הגשר. השוק מקורה, נקי ואסתטי יש בו פירות וירקות, חמון, בשר, דגים, מאכלי ים, מסעדות ובתי קפה. פשוט, מקסים ולא המוני.
השוק הזה יותר מוצלח בעיני מהשוק ב Setas de Sevilla (הפיטריות של סביליה). בכלל, בכל שכונה בערים בספרד יש שוק שכונתי. יש יפים ומושקעים ויש פשוטים יותר ופחות תירותיים.
ישבנו בשוק לבירה ואכלנו שיפודי זיתים עם תוספות שונות כמו גבינה או ביצי שליו.
בהליכה לאורכה של הגדה המזרחית של הנהר לאחר חציה על גשר Puente del Cachorro רואים כתובות גרפיטי וציורים מקסימים (יש המון על הקירות התומכים בגדת הנהר). יש גם אפשרות לשכור קייקים שם מתחת לגשר.. טוב לא כאלה כמו בתמונה, אלה של קבוצות מקצועניות שמתאמנות כאן על הנהר.
לאחר ההליכה לאורך הנהר הגענו לאצטדיון מלחמות השוורים ב Plaza de Toros. כניסה לאצטדיון ולמוזאון הצמוד לו בתשלום. מתקיימות כאן עדיין מלחמות שוורים למרות שיש לא מעט ערים אחרות בספרד בהן הן כבר אינן חוקיות.
אחה״צ יצאנו לארועי מצעד הגאווה ובדרך ראינו המון אנשים לבושים לבוש רשמי ולא הבנו מה הארוע. מסתבר שכולם הולכים לחתונה, אותה חתונה כנראה.. הלבוש ממש רשמי, חליפות ועניבות ושמלות ערב. גם בגלל החום זה לפעמים מרגיש כמו אנשים שיוצאים לארוע באיזו עיר דרומית בארה״ב של לפני המון שנים כמו בסרטים...
בחזרה למצעד, שיירת משאיות, לפחות עשר ואלפי חוגגים ברחובות, קבוצות מתופפים ומערכות קול והגברה. היה מאוד צבעוני, מרשים, מרגש ועוצמתי.
נראה כאילו החברים בקהילה מחכים ליום הזה ולארוע הזה כדי להפגין את כל הרגשות והאקסטרווגנטיות האצורה בהם. מחכים ליום הזה בו יש להם לגיטימציה להראות ולהרגיש וגם להחצין את האני האמיתי שלהם.
שיירת משאיות שמחות אמנם אבל כאילו האנשים כלואים שם במעין כלובים נעים ובעצם מופיעים במופע קרקס לקהל ברחוב. הנסיעה במשאיות מייצרת הפרדה פיזית דבר שמגביר את תחושת ה- ״אתם שם ואנחנו כאן״... לא יודע, סתם תחושה שעברה בי.. אני יודע שגם הקרנבל בברזיל מתנהל בחלק מהערים על גבי משאיות אבל איכשהו זה לא שינה לי את התחושה.
גם לרוץ לאורך הנהר אפשר - יש מסלול של 4.5 ק״מ שמתחיל מאזור גשרPuente del Cachorro וממשיך צפונה לאורך הנהר בגדה המזרחית.
אחרי קפה של בוקר הלכנו לכיוון המוזאון לאומנויות של סביליה. ברחבת המוזאון מתקיימת בכל יום ראשון תערוכה של אומנים מקומיים מהשעה 10:00 עד השעה 14:00. יש שם יצירות מקסימות במחירים סבירים מאוד.
במקרה פגשנו שם אומן וקנינו ממנו תמונה ומסתבר שהוא יהודי במקור מארגנטינה שהיה גם בישראל כמתנדב בקיבוץ געתון. המוזאון נמצא בבנין מקסים ומציג ציורים החל מהמאה ה- 15 ועד תחילת המאה ה- 20 של אומנים ספרדים במחיר כניסה מצחיק של יורו וחצי.
סקרן אותנו לצפות במופע פלמנקו אז הלכנו לאחד בשכונת טריאנה במועדון Teatro Flamenco Triana ברחוב Pureza 76. היה מרשים וקצת מביך כי נראה שאלו מופעים לתיירים (באולם היו קבוצת תיירים ואנחנו) ואין לי דרך לשפוט את איכות המופע...יש המוני מועדוני פלמנקו בעיר, צריך לבחור אחד וללכת.
היו שם נגן גיטרה, זמר, רקדנית ורקדן שרקדו לחוד וגם קצת ביחד. מקורות הפלמנקו שנויים במחלוקת, יש אומרים צוענים, יש אומרים אנדלוסים. האמת היא שכנראה יש בו השפעות מכולם יחד. הפלמנקו התפתח והתגבש במאתים השנים האחרונות למה שרואים היום על הבמות.
עוד יום התחיל בהליכה לארמון אלקזר (Reales Alcázares de Sevilla) ארמון מדהים עם גנים מקסימים שדומה קצת לאלהמברה בגרנדה אבל עם יחודיות משלו. האתר הרשמי להזמנת כרטיסים כאן. הארמון התחיל להבנות על ידי הכובשים המוסלמים (המורים) במאה השמינית, הורחב מספר פעמים ונוספו לו אגפים ומבנים לאחר כיבוש סביליה על ידי הספרדים במאה השלוש עשרה. מכיל עד היום מגורים למשפחת המלוכה בספרד.
אולי ככה נראו באי הארמון בימים שנשלט על ידי הכובשים המוסלמים כאן (למעט משקפי השמש, הסניקרס והפלאפונים)
כאן מרחצאות הגבירה מריה, השתקפות מקסימה של מבנה הקשתות במימי הבריכה.
הארמון שימש לוקיישן ל- ״גני המים של דורון״ בסדרה משחקי הכס... סתם בא לי לפרגן לו.
בהמשך השיטוט בעיר עברנו ליד חנות בשמים שהפיצה משב בושם מרענן מחוץ לחנות כמו קור המזגנים שפורץ לרחוב מחנויות הרשתות הגדולות.
נכנסתי לחנות ישנה של מכשירי כתיבה שנקראת Papaleria ferrer ברחוב Sierpes 5 החנות פועלת משנת 1856. החנות מקסימה בדיוק מהסוג שאני אוהב, מתמחה עם מסורת ועומק בניגוד לכל חנויות הרשתות. יש לא מעט חנויות כאלה בעיר, צריך לפתוח עיניים ולמצוא אותן.
איזה כיף לראות שחנויות כאלה עוד קיימות בעולם של חברות בינלאומיות ורשתות שדומות מידי האחת לאחרת.
יש בעיר גם מופעי פלמנקו עממיים ברחוב, למשל בכיכר Híspalis Fountain. במקרה עברנו שם וראינו את הרקדנית ונגן גיטרה בדיוק לקראת סיום המופע שלהם.
בפלזה דה אספניה הייתי פעם אחת במהלך ריצת בוקר ופעם נוספת עם דורית באחד הימים. הכיכר רחבה מאוד ומרשימה והיא אחד הסמלים היותר בולטים של העיר, אבל נדמה כאילו שאינה קשורה למבנה הטבעי של העיר והסיבה היא שהכיכר נבנתה לכבוד התערוכה הספרדית-אמריקנית בשנת 1929 כחלק מעוד מבנים שנבנו בפארק מריה לואיזה.
הפארק עצמו מקסים וכולל שטח גדול של צמחיה ועצים ומעולה לפיקניק.
אחרי הצהרים ב 17:00 אני יוצא בחום הגדול לכיוון טריאנה לחפש מה לצלם. אני הולך ורואה מרחוק ילדים קופצים למי הנהר, אני מתחיל לרוץ אליהם מזהה את ההזדמנות... מגיע אליהם מתנשף ומזיע.
אני מצלם אותם גם קופצים מהגשר, לוקח מייל ואינסטגרם ואשלח להם תמונות. חם למות ממש קרוב ל 40 מעלות כאן. הילדים כאן הם ילדי מהגרים שחלקם ממרוקו ומשתעשעים עם מה שאפשר.
בערב יוצאים לכוסית ב alfalfa bar שנמצא איך לא בשכונת אלפלפא שבה המון בארים וטפאס בארים טובים לנישנוש בדרך כלל מאוחר בערב. לא יכול להגיד שדווקא הבר הזה יוצא דופן פשוט השם שלו מדליק לא?
ארוחת בוקר ב La mala branch ברחוב Rivero. ארוחות בוקר עכשויות בסגנון המופרז קצת אבל טעים וגם קפה לא רע (יש מקומות בעיר שמגישים את הקפה רותח אז להזהר)
כאן בתמונה דורית והחברות בבית הקפה בארוחת בוקר אחרי שהפתיעו אותה והגיעו לביקור בזק בסביליה רק בשבילה (טוב נו... גם בשבילן קצת).
טוב אי אפשר בלי מילה על ״הפטריות של סביליה״ (Setas de Sevilla) שנמצאות ב-Plaza de la Encarnación. הזמנו כרטיסים מראש ומומלץ ללכת לקראת שקיעה וגם לראות את הסרטון על העיר. המבנה מרשים מאוד ובנוי משש ״פטריות״ העשויות עץ מצופה בחומר איטום. יש שם שוק מקורה ושוק פתוח ולמעלה שביל תצפית מקסים על העיר תראו:
יותר מאוחר אחר כך אכלנו ב La Bodega ברחוב Alfalfa 4.
אני הכי אהבתי שם את פשטידת הקישואים (Carolina de calabacin) וסלט תפוחי אדמה ושרימפסים (Ensaladilla casera con gambas) שהן מנות טאפס מסורתיות באזור.
יש שם עוד הרבה אופציות אחרות של בשר ומאכלי ים.
קראתי איפשהו על שוק הפישפשים בשכונת Feria שפועל בכל יום חמישי, אז הלכתי לשם. השוק חמוד עם הסחורה המוכרת לשווקים כאלו... מי שרוצה לקנות נא להכין מזומנים. השוק נפרש לאורך 200 מטרים של דוכנים עם שלל חפצים תמונות ועוד...
בשכונה יש גם שוק קטן ומקורה - השוק של פריה (פירות ירקות, דגים, חמון כמובן...)
בהמשך השיטוט גיליתי רחוב שלם של בארים ומסעדות שהיה סגור בבוקר אז הבטחתי לעצמי שנחזור לכאן בערב.
בערב כמובטח יצאנו לכיוון פריה וישבנו באספרסו בר El Viajero Sedentario ברחוב Alameda de Hércules, 77. בכלל כל השדרה כאן מלאה בפאבים מסעדות ובתי קפה ונראה שזה אחד ממקומות הבילוי המועדפים על צעירים בסביליה.
בפריה יש גם כמה חנויות מיוחדות והאזור גם ידידותי לחברי הקהילה הגאה.
חנות בגדים יד שניה Ropero Sevilla - לא הייתי אבל הדעות חלוקות לגבי טיב השרות וידידותיות הבעלים...
כאן עוד כניסה לאחד הבתים בשכונת פריה, הרבה מהמבנים בנויים בתצורת פטיו (חצר פנימית) מקסימה עם עציצים וגם מזרקות מים - טוב, זה נכון לכל הערים באנדלוסיה.
המקומות שהינו בהם בסביליה ספרד
הדירה שלנו: לינק מאתר airbnb כאן (הדירה שקטה בבנין חדש מתאימה לשניים)
הקתדרלה של סביליה (Catedral de Sevilla)
ארמון אלקסר (Royal Alcázar of Seville)
כיכר ספרד (Plaza de España)
הפטריות של סביליה״ (Setas de Sevilla)
פארק מריה לואיזה (Parque de María Luisa)
אצטדיון מלחמות השוורים ב Plaza de Toros
שכונת טריאנה (Triana)
מופע פלמנקו בטריאנה (Teatro Flamenco Triana)
גשר טריאנה (Puente de Isabel Il)
השוק של שכונת טריאנה (Mercado de Triana)
שכונת פריה (Feria)
שוק הפישפשים בפריה (״Mercadillo histórico "El Jueves)
שכונת אלפלפה (מסעדות ובארים)
הנהר של סביליה- גואדלקיביר (Guadalquivir)
מסלול ריצה לאורך הנהר.
אומנות רחוב על גדת הנהר המזרחית.
העיר ההיסטורית (העתיקה)
המוזאון לאומנויות (Seville Museum of Fine Arts)
בתי קפה ואוכל בסביליה ספרד
בבוקר לפני שעזבנו את העיר עשינו סיור אחרון גם לראות בתי קפה. אז הראשון East crema caffee ברחוב 1 Santa maria יש סניפים גם במדריד. הקפה מצוין (קצת יקר - קפוצ׳ינו 3.3 אירו) אין wi-fi והישיבה כאילו אומרת אוקי תשתו ותלכו.
הקפה השני נקרא Placido y grata ברחוב Monsalves נראה מצוין (קפוצ׳ינו 2.7 אירו) ויש wi-fi.
קפה מצוין ובעלים מקסים מצאנו ברחוב amor de dios 1 שנקרא Hisplalis cafee שתינו אספרסו (זול).
עוד קפה מצוין יש ב Virgen caffee ברחוב Regina, 1, בעיקרון רק Takeaway יש שני שולחנות קטנים בחוץ.
ארוחות בוקר טעימות אכלנו ב- La mala branch ברחוב Rivero
טאפס בר מסורתי טוב a Bodega ברחוב Alfalfa 4
בר חמוד (יש המון טובים) - alfalfa bar ברחוב Candilejo, 1
Comments