אפריל 2024
[אזור: ארקדיה פלופונס || הליכה בין כפרים-לינת לילה בכפרים || קושי: בינוני קשה || משך: 5 ימים || אורך: 75 ק״מ || תקופה: אביב || עוד: פריחה, לינה בכפרים, נחלים, יערות, מיטיבי לכת, טיפוס מצטבר 3400 מטר]
תכננו לצאת לטרק מנלון מזמן, היוזמה ליציאה לטרק היתה של דורית, היא המתכננת והמוציאה לפועל. אני אמרתי: ״אוקי טיול בין כפרים במרכז הפלופונס מה כבר יכול להפתיע?״, זה נשמע כמו משהו רגוע ללא נופים דרמתיים ועוצרי נשימה כמו באלפים או בפרינאים אז למה דווקא שם? הופתעתי לטובה, לטייל באביב ביוון זה פשוט מדהים, זו פעם ראשונה שאנחנו ביוון באביב וזה משנה הכל. פריחת עצי הדובדבן והשקד, לבלוב אגוז המלך, יערות עד בהם כמעט לא רואים אור יום, מרבדי הפרחים והמים הזורמים בערוצי הנחלים פשוט משגעים! את הטרק הזה אפשר גם לעשות עם צבעי השלכת בסתיו וגם בקיץ למי שאין ברירה (לי נראה חם מידי).
יש כל כך הרבה מה לצלם כאן וצריך זמן לחפש, אבל ידעתי שהזמן שלי מוגבל כי זה טיול וצריך ללכת, אי אפשר לעצור כל רגע וגם הסבלנות של דורית, בצדק, תפקע אם אתעכב יותר מדי כך שלמעשה יצא טיול טבע וצילום רחוב מהיר למעט המקומות שהצהרתי ששם אני משתמש בחצובה וסוכם על הפסקת צילום מתוכננת. הצלחנו לריב רק במידה - עובדה שישנו באותו חדר בסיום כל יום הליכה.
בכלל, הליכה בזוג מזמנת לפעמים חילוקי דעות או כעסים בפרט כשהדרך מתארכת וחלקים בגוף המשומש שלנו משמיעים קול, אבל אנחנו כל כך שלמים כאן שזה פשוט זורם כמו הנחלים. בלי קשר, שנינו מאוהבים בטבע הזה ומשמיעים קולות התפעלות כשמחזירים את הנשימה במורד אחרי שיא העליה בדרך כלל.
לפעמים נדמה בסיפורי הדרך שעיקר הטרק זו הדרך והנוף אבל כאן גם הכפרים תופסים מקום חשוב, בואו רגע נחשוב מה נדרש בשביל להיות כפר ביוון, אז ככה, עץ דולב ענק אחד במרכז, טברנה אחת לפחות וכמה חתולים/כלבים משוטטים והא לך כפר. הכפר שהכי אהבתי הוא דווקא הראשון: סטמניצה, לא יודע, משהו בטופוגרפיה ובאלגנטיות של הבתים כנראה... האנשים שפגשנו היו כולם, באמת, ללא יוצא מהכלל נחמדים ומסבירי פנים.
בכלל ההרגשה שלי ככל שהעמקנו בהליכה היא שהגעתי הביתה, הניתוק הזה שאני מזכיר לא פעם בא כאן ורומז לי ״הי מה אתה צריך יותר מזה? הרי כאן יש את כל מה שאתה אוהב״, מים שוצפים בנחלים שאני יכול ללוות שעות ולא להשתעמם, עצים לתפארת כמו פסלים אומנותיים שאף פסל אנושי לא היה יכול להם ופריחה נהדרת שמתחלפת בכל עונה שצובעת את מסך העיניים שלי בצבעים עזים שממש מסבים אושר וגורמים לי לחייך כמו מטומטם.
כל עוד לא היית במקום מסוים אז לא הכרת, אבל פעם שהכרת ואהבת, עכשיו מתגנבת המחשבה שכנראה הרי לא תשוב לכאן שוב בימי חייך וזו הרגשה קשה לפעמים...
אני הולך עם המצלמה ומחפש כל הזמן את הפריים הבא וזה מכניס מימד נוסף של התבוננות בעיקר בכיוון האור ובאיך הוא צובע ומדגיש את היופי ובחיפוש אחרי צבעים ופריימים פוטנציאלים. מצד שני זה גם קצת מעייף כי נדרשת הליכה והתקדמות, אבל אני גם ככה איש של פרטים וניואנסים אז חיפשתי והתאמצתי עוד קצת, שיהיה....
טיפים על קצה המזלג - כל הטיפים כאן
|
אנחנו טיילנו ממש בתחילת אפריל וכמעט לא פגשנו מטיילים אחרים בשביל למעט כמה ספורים וזוג אחד שעשה את המסלול בכיוון ההפוך (לא רואה סיבה מיוחדת ללכת הפוך). נראה שאנחנו היחידים שהלכנו עם תיקים גדולים וזה הופך את ההליכה למאתגרת ואיטית יותר אבל חוסך תאומים ונסיעות וגם יש על מה להתלונן ולקטר בעליות הקשות...
לפני שהיינו מגיעים לכפר בין אם באמצע הדרך או בסוף היום הרצנו בדיחה על חשבון הפרסומת לכפרים הדרוזים בארץ הינו מכריזים: ״כפר מגיעים!״... דבילי אבל מעלה חיוך. האמת שבדימיוני ראיתי את תצפיתן הכפר מאתר אותנו מתקרבים ומיד מודיע לטבח המקומי להדליק תנורים, להשחיז סכינים וללבוש סינר, הנה התיירים הראשונים בעונה מגיעים..
קפיצה מהירה לימי הטיול
יום 1 (סטמניצה-דימיטצנה)
יום 2 (זיגוביסטי-אלתי)
יום 3 (ויטינה-נימפסיה)
יום 4 (נימפסיה-ולטסיניקו)
יום 5 (ולטסיניקו-לגקדיה)
ימי הטיול
היום הראשון מסטמניצה לדימיטצנה (Stemnitsa-Dimitsana)
קושי: קשה || טיפוס: 750 מ׳ || אורך: 14 ק״מ || זמן: 5-6 שעות
הכפר סטמניצה הוא היפה בכפרים שעברנו בהם, זו רק דעתי כמובן, משהו בטופוגרפיה שלו והאלגנטיות של הבתים והרחובות גרמו לי להתאהב בו מיד. כמו שאר הכפרים גם הוא די שומם בתחילת אפריל, מזל שבית הקפה והמסעדה פועלים כאן.
זו תמונה מהבוקר בסטמניצה ממש לפני תחילת הטרק, שקיעת הירח. הייתי חייב משהו מינימליסטי בשביל הנפש...
היציאה לטרק ממרכז הכפר היכן שבתי הקפה נמצאים. את הרכב אפשר להשאיר בחניה הקרובה למרכז הכפר. בתחילה הולכים במעין טיילת חדשה על מסלול עפר עד שמגיעים לשלט שמאלה לתחילת הירידה. פה למטה זה הנוף בירידה לכיוון קניון לוסיוס.
נראה שהיום הראשון היה הכי קשה, גם כי זה יום ראשון להליכה והגוף צריך להתרגל למשקל על הגב וגם כי עשינו טעות בניווט וירדנו לערוץ מיד אחרי הביקור במנזר התלוי מה שגרם לנו להליכה נוספת של כשעה לפחות וטיפוס נוסף. אבל לא הצטערנו כי ירדנו לערוץ נהר לוסיוס והתמונה שאתם רואים כאן היא מהמפגש עם הנהר.
לאחר הליכה לכיוון הערוץ בסבך הצמחיה מגיעים לכביש ולכנסיה חמודה שם יש תצפית יפה על הקניון לשני הכיוונים. לאחר הליכה על שביל מרוצף מגיעים למנזר התלוי פרודרומוס. בפנים הנזירים מתפללים ומשאירים כיבוד קל לאורחים. אפשר להצטייד במים מהמעין בחצר המנזר. לאחר שעוזבים את המנזר לשים לב ולא להתבלבל עם השביל.
הערה- במידה ומאחרים או שמוזאון המים סגור, ניתן להגיע לכפר גם שלא דרך המוזאון (יש שילוט).
לינה בסטמניצה : Gartagani guest house המארח דניס סופר נחמד והמקום חמוד מאוד וכולל ארוחת בוקר. (ממוקם במקום גבוה בכפר)
אפשר לסכם עם דניס על השארת ציוד או לשאול היכן להשאיר את הרכב בכפר וגם להצטייד באוכל להמשך היום. בכפר פועלת מסעדה ובית קפה, כשהינו לא פעל סופרמרקט.
לינה בדימיטצנה: Amanites guesthouse המארח פנוס מאוד נחמד וענייני ויכול לעזור עם נהג מונית להקפצות וחניה לטווח ארוך אם צריך. הארוח כולל ארוחת בוקר טובה.
בכפר פועלות מספר מסעדות ובתי קפה וכמו כן סופרמרקט וחנויות אוכל ומזכרות. כדאי לרדת לגשר הישן ולעלות לחלק העליון של הכפר לתצפית.
לתחילת יום 1
היום השני מזיגוביסטי לאלתי (Zygovisti-Elati)
קושי: בינוני-קשה || טיפוס: 700 מ׳ || אורך: 15 ק״מ || זמן: 5 שעות
למטילים מדימיטצנה לאלתי (Dimitsana-Elati)
קושי: קשה || טיפוס: 1000 מ׳ || אורך: 19 ק״מ || זמן: 6 שעות
בבוקר לקחנו מונית מדימיטצנה לזגוביסטי והתחלנו משם את ההליכה, המסלול המלא היה ארוך מידי לטעמנו: כ- 19 ק״מ. מזגוביסטי לאלתי אורך המסלול כ- 15 ק״מ. זגוביסטי כפר קטן (דולב וטברנה :). בבוקר קיבלה את פנינו בעלת הטברנה וכלב...
השליש הראשון של המסלול בעליה ושאר המסלול למעט העליה לאלתי בירידה, לעיתים ירידה חדה. רוב המסלול בתוך יער עם קרחות דשא מקסימות בהן אפשר לעצור ולנוח או לאכול.
כשמגיעים לאלתי נתקלים בבית הקפה החמוד ממש בסיום העליה שנקרא En Elati. אנחנו שתינו קפוצ׳ינו טוב עם עוגת תפוזים מסורתית וכדור גלידה שהיו מאוד טעימים. בגלל שלא מצאנו מקום לינה באלתי, הזמנו נהג מונית (בעל הקפה עזר לנו) ונסענו לישון בויטינה (Vytina). לדברי בעל בית הקפה, באלתי מתגוררות כ 17 משפחות בלבד.
לינה בויטינה: לא ממליץ על המקום שישנו לכן לא אכתוב עליו. ויטינה הוא כפר גדול, יש בו הרבה מסעדות, חנויות, סופרמרקט וגם המון מקומות לינה, אתם בטוח תסתדרו.
לתחילת יום 2
היום השלישי מויטינה לנימפסיה (Vytina-Nymphasia)
קושי: קל-בינוני || טיפוס: 230 מ׳ || אורך: 6 ק״מ || זמן: 3.5 שעות || ויטינה - נימפסיה
למטיילים מאלתי לנימפסיה (Elati-Nymphasia):
קושי: בינוני || טיפוס: 430 מ׳ || אורך: 15 ק״מ || זמן: 5 שעות || אלתי - נימפסיה
למעשה ישנו בויטינה (באלתי גם ככה אין הרבה מקומות לינה) ולכן בבוקר החלטנו שנתחיל את היום מויטינה ולא מאלתי. כפיצוי, ירדנו לנהר לכיוון אלתי כשני קילומטרים וחזרנו לויטינה, מראה הנהר באור הבוקר היה מקסים ויצאו גם כמה פריימים טובים מה שהוסיף לי אנרגיה מעולה להמשך היום. בויטינה שתינו קפה טוב של בוקר, התארגנו ויצאנו לכיוון נימפסיה.
כשהגענו לגשר טזברנה (1868) קיבלתי זמן צילום והתארגנתי עם החצובה, במקרה גם שלוש בנות מבלגיה שהלכו איתנו הגיעו גם לגשר והחליטו להשתכשך במימי נהר מילאונטס (Mylaontas), את אחת מהן תפסתי בפוזיציה על סלע.
הגשר, זרימת המים והפריחה מסביב פשוט משגעים וכל חובב צילום וגם מי שאינו, יכול לבלות כאן יום שלם.
את התמונות הללו צילמתי לאחר שהגענו לבית הארחה שלנו כ 2 ק״מ מנימפסיה וירדתי שוב לנהר. פה הייתי אני, המצלמה והחצובה עם האור המדהים של אחה״צ. הרגשתי כמו ילד בפעם הראשונה בלונה פארק. קפצתי מסלע לסלע וחיפשתי את הזויות הנכונות, אין אושר גדול מזה לעשות בוק לטבע במקום יפהפה כזה!
לינה בנימפסיה: Agropoli Apartments או אפשר להזמין דרך בוקינג כאן המקום נחמד מאוד וקצת מיושן אבל למי אכפת בסוף היום, לא נמצא בכפר אלא על גבעה שצופה על נוף נהדר. בעלת המקום, דרך אגב, מורה לספורט ולה חמישה ילדים מסיעה לשם ממרכז הכפר ואם רוצים לצאת לאכול בכפר גם תיקח ותחזיר בערב. בבוקר פשוט מתחילים ללכת מהמקום (מקצרים 1.5 ק״מ בהליכה). בנמפסיה פועלות לפחות שתי מסעדות.
לתחילת יום 3
היום הרביעי מנימפסיה לולטסיניקו דרך מגוליאנה (Nymphasia-Valtesiniko)
קושי: בינוני-קשה || טיפוס: 730 מ׳ || אורך: 15 ק״מ || זמן: 5 שעות
יצאנו בבוקר מהגסטהאוס דרך הכביש ופגשנו את השביל בגשר במורד הכביש, משם בעליה ביער דרך עוד מתחם מנזרים (Kernitsas Monastery) ודרך עוד מנזר קטן (Sfyrida Hermitage) שהיה סגור אבל ניתן למלא מים מהמעין בכניסה. ממשיכים ביער עם עליות וירידות עד הכפר מגוליאנה שם אפשר לאכול, לשתות וגם לנוח.
המשך הליכה מהכפר ביער במקביל לפלגי מים ונוף מקסים... לשים לב לשילוט (ירוק)
זו המלכה של הטיול בכל מקום ומתחת כמעט לכל סלע... למרות שהיום פגשנו גם צב גדול בדרך.
בעליה לכיוון ולנטסיניקו (כמעט לכל הכפרים מגיעים בעליה ״מפנקת״ כשכבר לא נותרו הרבה כוחות גם ככה :)
מבט על ולנטסיניקו, עוד מעט מגיעים... היי קר פה מאוד בערבבבב.....
אחרי שהגענו לגסטהאוס והתארגנו, יצאתי לי לצלם קצת פרחים...
לינה בולטסיניקו: Valtessiniko Studios קיבלנו יחידה בת שתי קומות שהיתה שקטה ונעימה. המארחת אפרודיטה היתה מקסימה וארוחת הבוקר שלה מצוינת. בערב אכלנו בטברנה בכפר והיה נחמד וטעים. יש בכפר מכולת פתוחה ומסעדה אחת לפחות.
לתחילת יום 4
היום החמישי מולטסיניקו ללגקדיה (Valtesiniko-Lagkadia)
קושי: בינוני || טיפוס: 470 מ׳ || אורך: 12.5 ק״מ || זמן: 4.5 שעות
היום התחיל בעליה מהכפר לגובה בטיפוס ארוך של כ 3 ק״מ, מגיעים לגובה של 1350 מטרים. בקרחות היער ישנן תצפיות יפות על ההרים הרחוקים יותר והנוף פתוח.
דורית תולה את שרשרת החטופים על סימני השביל בשביל להזכיר לעצמנו וגם להולכים אחרינו שיש אנשים הנמקים כרגע במרתפי תתי האדם בזמן שאנחנו חופשיים להנות מהטבע כמעט נטול זיהום אנושי.
היום בשונה מההגעה לכפרים האחרים יורדים לכפר, האמת שקצת התברברנו כי השלטים לפני הירידה לכפר קצת מבלבלים, לבסוף, בעזרתו האדיבה של רועה צאן מקומי שכיוון אותנו מצאנו את הנתיב הנכון. הזכיר לי את התקופה בצבא שהבדואים היו עוזרים במציאת הנ״צ.
ממש בכניסה לכפר רואים את תחנת הקמח שפעלה בזמנים טובים יותר כאן...
כאן צילום לילי של הכפר ממרפסת המלון שלנו.
שמחת מסיימי הטרק עם שוט אוזו - לחיים! יאמססס!
לינה בלגקדיה: במלון היחיד שפעל כאן Kentrikon Hotel המלון נחמד עם חדרים נעימים וארוחת בוקר. בלגקדיה בתי קפה, מסעדות וחנויות מזכרות לא מעטות. בבוקר חזרנו עם מונית לדמיטצנה לרכב שלנו להמשך הטיול...
לתחילת יום 5
כל הטיפים שיש לנו
מתי: אנחנו טיילנו בתחילת אפריל והיה לנו שבוע שמשי נהדר, בבוקר ובערב קר (8-10) מעלות ובמשך היום עד 22 מעלות |
למי זה מתאים: אז כמו שצינתי, כמעט כל אחד יכול למצוא מקטע או חלק מהטרק שהוא יכול לעשות. המסלול המלא מתאים לאנשים מנוסים בהליכות ארוכות ובעלי כושר גופני סביר+ |
לבוש וכביסה:
|
אוכל: יש אוכל מצוין בכפרים שאליהם מגיעים בסוף כל יום. באזור ״ארקדיה״ המלך הוא הכבש ויש גם עוף (אין סובלקי) ועוד חיות. הסלט היווני כאן במיטבו ומגיע בכפרים הראשונים כמנה ענקית בצלחת. אי אפשר בלי צזיקי כמובן. יש כאן מאפי תרד וגבינה טעימים ועוגות תפוזים נהדרות, לחובבי הריבות והדבש יש מהם בשפע וגם היגורט נפלא עם מרקם וטעם שיש רק ביוון. לצהרים לקחנו איתנו קצת אגוזים וצימוקים, מקלות סומסום עוגיות חמאה בטעם תפוז וקליפות תפוזים בציפוי שוקולד. |
מים: השתמשנו בשלוקרים בתרמילים (כ 2 ליטר ביום). יש ימים, ראו פירוט ברמה יומית היכן ניתן למלא או לשתות במהלך היום. בכל הכפרים המים בברזים טובים לשתיה כך שאין צורך לקנות מים בבקבוק. |
איך מגיעים והיכן מסיימים: שכרנו רכב בשדה באתונה דרך אתר: https://www.economycarrentals.com (נוח וזול, רכב בינוני לשבועים 140 יורו). החברה הזו היא סוכנות תיווך של הרבה חברות השכרה, אנחנו קיבלנו רכב מחברת Surprice שחניון הרכבים שלה מחוץ לשדה והם מסיעים אותך לחניון (10 דקות). ההסעה יוצאת ממש מחוץ לטרמינל מימין כשיוצאים מאולם מקבלי הפנים. הגענו בנסיעה לסטמניצה (כ 3 שעות). אפשר גם באוטובוסים דרך טריפולי (לבדוק, אין בכל יום). ניווט ברכב: וויז עבד מצוין. ניווט בטרק: הטרק משולט מעולה וכמעט ואין נקודות בהן יש התלבטות לאן לפנות, חובה לעקוב אחרי השלטים (אדום, צהוב, ירוק עם ה ״m״ באמצע, יש גם עוד מסלולים עם אותם צבעים אבל ללא ה "m"), במידה ולא ראיתם שלט אחרי 50-100 מטר הליכה כנראה סטיתם מהמסלול. הורדתי מראש קבצי GPX לטלפון של ימי הטרק מאתר alltrails צרפתי אותם כאן. השתמשתי באפליקצית GPX viewer (חינמית) לאייפון יש גם תוכנות דומות לאנדרואיד. באפליקציה טוענים את קבצי המסלול וניתן לראות אם אתם על המסלול בכל רגע גם כשאתם מנותקים מתקשורת סלולרית. קנינו גם מפה של הטרק בסופרמרקט בדימיניצנה. |
כסף: בכל המקומות מקבלים תשלום בכרטיסי אשראי או דרך הטלפון אבל נדרש גם כסף מזומן עבור מוניות וחנויות ספורות שעובדות רק במזומן. |
תקשורת ואינטרנט: אני קניתי Esim של Airalo ליוון, חבילה של 10G לחודש ועלה 25$. דורית קנתה סים מקומי של וודפון בשדה התעופה באתונה 35 יורו כולל שיחות וחבילת דטה גדולה וגם לה עבד מצוין. (נראה ש הesim לא עבד על טלפון האנדרואיד שלה) |
ציוד:
|
תחבורה: יש מוניות שעושות נסיעות בין כל הכפרים כך שאין בעיה לחזור עם מונית לנקודת ההתחלה ולקחת את האוטו בכל יום או לבצע קיצור מסלול (כפי שעשינו פעמיים). במקומות הלינה יעזרו לכם להזמין מונית. (מחירי הנסיעה נעים בין 10 ל 25 יורו לכל היותר לפי המרחק) |
קושי המסלול: אורך המסלול כ 75 ק״מ ו כ 3400 מטר טיפוס מצטבר (בממוצא הולכים 15 ק״מ ועולים כ 700 מטר ביום). גם ללא תיקים כבדים המסלול אינו קליל. לקולא אציין שהמסלול אינו טכני ולא כולל בולדרים, סולמות, יתדות ובסך הכל התוואי נוח מאוד להליכה משולט ונקי. במידה ולוקחים את כל הציוד על הגב (כפי שאנחנו עשינו) אז הקושי מתגבר. |
לינה: בכפרים ישנים בבתי הארחה/חדרים/מלון ובדרך כלל הם כוללים ארוחת בוקר. ההשכמה יחסית מאוחרת, ארוחת בוקר מ 7:30 עד 9:00 ויוצאים לדרך. הזמנו את כל המקומות מראש דרך booking או Airbnb. (בחלק מהמקומות ניתן לחסוך את העמלה ולהזמין ישירות). בהמשך אפרט ברמה יומית היכן ישנו. בכל מקומות הלינה יש מגבות שמפו וסבון. אנחנו התארחנו בבתי הארחה פשוטים (וטובים) ,מי שרוצה להתפנק יותר יש גם מלונות ספא בחלק מהכפרים. |
צילום: אני סחבתי את הפוגי XT-5 שלי עם שתי עדשות (רוב הזמן השתמשתי בעדשה 16-80) וחצובת טיולים עם ראש כדורי קלת משקל. |
מפה כללית של מסלול הטרק:
קבצי ניווט כאן באדיבות אתר AllTrails כאן יש את כל 8 הקטעים המקוריים. יש ימים שמאחדים קטעים כלומר תצטרכו להשתמש ב 2 קבצים באותו יום או במסלול המלא.
המסלול המלא:
מקטע 1:
מקטע 2:
מקטע 3:
מקטע 4:
מקטע 5:
מקטע 6:
מקטע 7:
מקטע 8: